פרשת מצורע ושבת הגדול התשפ"ד
פעמים רבות אנו קוראים בתורה לפני פסח את פרשות נגעי הצרעת. ומעניין להתבונן בקשר ביניהם.
הנה פרשות אלו עוסקות בתיקון הדיבור של האדם, כי הצרעת מופיעה בעיקר בקרב אנשים המקולקלים בדיבורם, ופסח כשמו פה-סח, הינו חג גאולת הדיבור, הוא מסוגל במיוחד לפתח בנו את הדיבור הבריא הנכון והישר.
בס"ד לפרשת אחרי-מות התשפ"ד
האם אהרן הכהן נבחר להיות הכהן הגדול למרות ה"שותפות" שלו בחטא העגל, הוא הצליח לקבל את התפקיד כי משה רבינו התפלל עליו והוא עצמו גם עשה תשובה או שבחירתו היתה דוקא בזכות החטא שלו?
לשבת חול המועד פסח התשפ"ד
שני מימדים של חירות ישנם, חירות אישית פרטית, וחירות לאומית. האם הם באים אחד על חשבון השני? האם אפשר להשיג את שניהם ביחד?
מובאת בחז"ל מחלוקת באיזו גנות להתחיל את ההגדה, אבל מה שברור לחכמים שחייבים להתחיל בגנות, למה?
השאלה מה מקומו של החמץ ומה מקומה של המצה, אם החמץ מבטא את היצר הרע, למה אחרי פסח אנחנו חוזרים למצה? מדוע בבית המקדש המצב הפוך, כל השנה אנחנו מצויים להביא מנחות שאין בהם חמץ, מלבד מנחת התודה, ובחג השבועות למנחת שתי הלחם אנחנו מצויים דווקא להביא מנחת חמץ?
ברצוני לעסוק הפעם בשלושה נושאים בקצרה:
1. איפה היה ה' בשואה, למה הוא נתן לה לקרות, על מה קיבלו היהודים סבל כה קשה וכדו'?
2. מה מקור האנטישמיות לאורך כל ההיסטוריה שלנו?
3. לקחים מהשואה.