מעבר לדף מאמרים לפרשת לך לך

בס"ד הנפילה של אדם וחווה והתיקון שאנו עובדים עליו כבר אלפי שנים.

פרשת בראשית רב בה הנסתר על הגלוי, הרבה דברים אנו לא מבינים בה, ובכל אופן אנסה בע"ה להוציא ממנה לימוד כפי כוחי, השם ברא העולם ולקראת סיום בריאתו ברא את האדם, נזר הבריאה, לקראת בריאתו אומר ה' "נעשה אדם"[i] בלשון רבים, מיהם אלו שנעשו שותפים בעשיית האדם?

וכותב הבאר מים חיים : והאדם הוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה והוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה אשר מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. כי חיות כל הנבראים כל הכלולים בכח גופו מתקבצין אליו בעת עמדו לפני ה' בשיר ושבחה או בתורה ותפילה, ומתקשרין ומתדבקין ועולים על ידו לאל עליון קונה שמים וארץ, ומקבלין שם כל מיני שפע וברכה הראוי להם ויורדים על ידו.[ii]

ואומר מי השילוח:

ויאמר אלקים נעשה אדם. היינו כי מתחילה ברא הש"י את כל הבריות ואחר כך ע"י שהבינו הבריות והכירו חסרונם שאין להם מי שיחבר חיותם אל הש"י, כי ע"י האדם יחוברו כל דברי עולם הזה להש"י כי הוא מעלה את הכל כידוע, שהדומם מכניס כחו בצומח וצומח בחי וחי במדבר והאדם ע"י שיעבוד בכחו את הש"י אז יעלה כל הכחות שקבל מעוה"ז אף כח הדומם, וכאשר ראו הבריות מה שחסר להם אז בכחם פעלו אתערותא לעילא לבריאת האדם. ויאמר אלקים נעשה אדם, היינו שהש"י אמר לכל הבריות שכלם יתנו מכחם ויצטרפו לבריאת האדם למען יהיה לאדם חלק בכלם, בכדי שאם יצטרך האדם לדבר מה יעמדו כלם לעזר לו כי ברעתו ירע להם ג"כ כמו בדור המבול, ובטובתו יוטב גם להם.[iii]

סיכום ביניים: כל הבריאה שותפה בבריאת האדם, ניתנו לו כוחות מיוחדים ועליונות על שאר הבריאה כדי שיקשר את הבריאה לבוראה, כדי שיהיה שותף בתיקון והשלמת הבריאה. ונראה שמכאן גם היה כוחו של אדם הראשון לתת שמות לכל החיות. ולמה ה' לא ברא העולם מושלם? כדי שנוכל להיות שותפים בתיקונו, כך נוכל לאכול מיגיע כפינו ולא רק לחם חסד. נמצא שבריאת עולם לא מושלם הינה יותר מושלמת מבריאת עולם מושלם.

בס"ד לפרשת נח התשפ"א

אנו רגילים לברך אחד את השני בברכת עד מאה ועשרים, למה דוקא 120? האם הברכה הזו צפויה להשתנות בעתיד?

אנו רואים בסיפור ראשית האנושות בפרשות בראשית ונח שבתחילה חיי האדם נמשכו עד קרוב לאלף שנה, יש להניח שאז ברכו איש את חברו עד אלף שנים בטוב ובנעימים. אולם חטאי האנושות הביאו לשינוי מדיניות הקב"ה: וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.(בראשית ו,ג)

ברם רוב הפרשנים לא ראו בפסוק זה אמירה שה' מתכנן לקצר את חיי האדם ל120 שנה, אלא הקצבת הזמן שהקב"ה נתן לאנושות לתקן את דרכה בטרם יביא עליה את המבול. פרוש זה מסביר מדוע נח עסק בבניית התיבה 120 שנה, בניית התיבה במשך כל השנים האלו אותתה לבני האדם שובו מדרכיכם הרעה לפני שתסתיים בנייתה ויגיע המבול.

אבל גם אם זה לא פשט הפסוק, אנו רואים שתוך כמה דורות חיי האדם התקצרו עד מתחת ל 120 שנה, ובהמשך אפילו התקצרו יותר, כפי שאנו רואים בדברי נעים זמירות ישראל, יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.(תהלים צ,י) אמנם יש לנו עדויות על חכמי ישראל שחיו 120 שנה, אבל לא רבים זכו להגיע לכך. בעתיד אנו רואים שהחיים יחזרו לאורכם המקורי כפי שאומר הנביא ישעיהו :לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל.(ישעיהו סה,כ)

בס"ד לפרשת לך לך התשפ"א

פגישה מפתיעה בין אברהם לבין מלכיצדק הכהן

אברהם אבינו יוצא למלחמת בזק להציל את לוט בן אחיו שנשבה במלחמת ה4 וה5, בתום המבצע כשהוא חוזר עם שלל רב מתוארת פגישה יוצאת דופן שלו:

וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃

וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃

וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃

עד כה לא ידענו שיש למישהו תקן של כהן לאל עליון, לא שמענו על קשר ביניהם , לא שמענו על העיר שלם, למה מלכיצדק מוציא לחם ויין לאברהם? חז"ל מגלים לנו שמלכיצדק הוא שם בנו של נוח (סבא רבה רבה של אברהם), ולמה הוא נקרא כאן מלכיצדק?

וַיֹּאמַר יְ-הוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.

בס"ד

כך מתבטא משה רבנו בפרשת זאת הברכה, כשמתאר את מעמד הר סיני. חז"ל אומרים שהשם הציע את התורה לאומות העולם ולא רצו לקבלה . הם גם אומרים שירדה שנאה לגויים על הר סיני . שני מאמרים עם צליל מאוד שונה, אהבה מכאן ושנאה מכאן.

איזו תורה השם הציע לאומות העולם, האם את אותה התורה שאנו קבלנו או שמדובר בחלק מסוים ממנה השייך להם גם כן?

האם הסוכה הינה סוג של גלות או דוקא חיים ארץ ישראלים בריאים וטובים?

בס"ד ערב סוכות התשפ"א

הנה הזרע שמשון מבאר שכיוון שיציאת מצרים היתה לפני שעם ישראל השלים את כל המשימה שלו בגלות, מה שגרם לישראל לצאת לגלויות נוספות במשך ההיסטוריה, רצה הקב"ה לתת לנו חלופה באמצעותה נוכל להיפטר מהגלות, תחליף לגלות, וכך כותב :

... אלא ודאי שמשום הכי תכף שהוציאם ממצרים קודם זמנם, שזה גורם להם לרדת בגלויות אחרות, כדי שלא יצערו על זה עשה להם סוכות, כלומר שאם יזכו יהיו נפטרים מהגלות בסוכה זו, והיינו דקפיד קרא (שמקפידה התורה) שידעו הדורות שתכף ביציאתם ממצרים נתן להם נחמה זו, כדי שישתדלו להיות זכאים, ולא יאמרו מה תועלת לנו להיות זכאים אם בין כך ובין כך אנו חייבים גלות, ואם לא היו עושים העגל היו נפטרים בזה מחוב הגלות…[1]

לעומתו הגאון מוילנא דוקא השווה בין הסוכה לארץ ישראל, הוא אמר שאת שתי המצות הללו אנו זוכים לקיימם אפילו כשאנו ישנים. בשתיהן אנו נכנסים כולנו לתוך המצוה עם כל גופנו.

אז הסוכה הינה תחליף לגלות או שער כניסה לארץ ישראל?