לפרשת וארא התשפ"א
בס"ד
עצירה כזו אולי פופולרית בסרטים אבל לא שכיחה בתורה. בספר בראשית היתה לנו פעם אחת כזו באמצע הדיאלוג בין יהודה ליוסף, כשיהודה עוד חשב שעומד מולו שליט עריץ. כמובן אצלנו באמצע הדיאלוג בין משה לקב"ה. אין עוד תופעה כזו בתורה.
ברור שאין העצירה באמצע הדיאלוג נועדה ליצור מתח לפרשה הבאה, שאם כן זו היתה תופעה שכיחה בתורה. למה כן נועדה הפסקה כזו?
בס”ד לפרשת וארא התשע״ט
אנו פוגשים בפרשתנו את ארבעת לשונות הגאולה: והוצאתי אתכם...והצלתי אתכם...וגאלתי אתכם בזרוע נטויה...ולקחתי אתכם לי לעם...
עליהם אנו שותים ארבע כוסות בפסח.
הכוס החמישית: "והבאתי אתכם אל הארץ", היא הכוס של אליהו הנביא. לא בכל ההיסטוריה היינו יכולים לשתות אותה. אמנם כאן בארץ לאחר שזכינו להתקיימות דבר השם "והבאתי", יש מקום לשתות אף כוס זו.
אבל לא בזה מסתיימת הרמת הכוסות, אנו מחכים להשלמת התהליך ולשתיית שש כוסות הגאולה.
מאין הבאתי זה?
בס״ד לפרשת וארא התשע״ח
משה רבינו ואהרן אחיו נשלחים להוציא את בני ישראל ממצרים. בני ישראל לא שומעים אליהם, לא מאמינים שהשם שלחם.
ואז משה נשלח לדבר עם פרעה:
{יא} בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:
{יב} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְ-ה-וָֹ-ה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם: (פ)
בפשיטות משה אומר לקב״ה אם בני ישראל לא שמעו אלי קל וחומר שפרעה לא ישמע אלי.
הקב״ה עונה לו.
{יג} וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ס)
קשה להבין כיצד השם עונה כאן למשה על טענתו?
בס״ד לפרשת וארא התשע״ז
{כו} הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְ-ה-וָֹ-ה לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: {כז} הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: {כח} וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ס)
( שמות ו, כו-כח)
כל הפרשנים מתקשים להבין מה בא הפסוק הזה לומר, לכאורה זה משפט פתיחה להמשך, אבל יש פרשה סתומה אחרי הפסוק המסמלת התחלת נושא חדש?