מה מיוחד במפקד הפותח את חומש הפקודים?

בס"ד לפרשת במדבר התשפ"ד

שלושה מפקדים מצויינים בתורה:

בפרשת פקודי כשעם ישראל מתארגן לבניית המשכן כחצי שנה לאחר יציאת מצרים, התורה רוצה לציין את כמות הכסף שנאסף לבניית המשכן ולצורך כך היא מציינת את מספר הגברים מגיל עשרים ומעלה שנתנו כל אחד את מחצית-השקל. וכך נאמר:

"וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׃ 

בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים׃"(שמות לח,כה-כו)

בפרשתנו פרשת במדבר כחצי שנה אחר כך עם ישראל מתארגן בהר סיני למסעותיו, ה' מצוה לשאת את ראש בני ישראל למשפחותם לבית אבותם וכך נאמר:

שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כׇּל־זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם׃ 

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כׇּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן׃ 

וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית־אֲבֹתָיו הוּא׃(במדבר א,ב-ד)

 בפרשת פנחס שנמצאת כרונולוגית כבר בסוף ארבעים שנות הנדודים במדבר חוזרת המשימה לספור את כל עדת ישראל לבית אבותם, וכך נאמר:

"שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ  כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כׇּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל׃"(במדבר כו,ב)

מה אנו רואים בפשט הדברים?

 בפרשת פקודי שהספירה הינה בנוגע למשכן אין בספירה כל חלוקה בין השבטים או המשפחות, אנו לא יודעים כמה יש בשבט זה או אחר, נעשתה רק ספירה כוללת של הגברים מעל גיל עשרים.

 בפרשת במדבר כשבאים לסדר את חניית השבטים, רוצים שכל אחד ידע בבירור מה מקומו יש במפקד ספירה כמה גברים בכל משפחה ומשפחה וכמה גברים בכל שבט ושבט. גם התורה מדגישה שהספירה צריכה להיעשות על ידי שלושה מנהיגים - משה, אהרן ונשיא כל שבט ושבט.

בפרשת פנחס יש מצב ביניים בין השנים, שם הציווי הוא לספור את בתי אבותם ללא משפחותיהם. המפקד מציין כמה אנשים היו בכל שבט ושבט ולא מציין מניין כל משפחה (בית אבותם זהו כינוי לשבט).

המפקד הראשון חושף את ההירתמות והשותפות של כולם בבניית המשכן, במטרה הכללית, בהשראת השכינה, ולכן אין בו פירוט לשבטים.

המפקד כאן בא לתת מקום גם לדגל של כל אחד ושל כל משפחה ומשפחה. כאשר כל שבט ימצא את מקומו הנכון למסביב למשכן וכל משפחה את מקומה הנכון בתוך השבט, כל בית אב יוכל להרים את הדגל שלו.

הדגל- מעבר להיותו נקודת ציון/סימון, כתובת מגורים במדבר שאין בו רחובות ומספרי בתים, מבטא גם את מה שאנו דוגלים בו, את השאיפות שלנו.

ספר במדבר נמצא בשלב בו עם ישראל כבר עמד בהר סיני וקיבל את עיקרי התורה של האומה. המשימה עכשיו שכל שבט וכל משפחה ימצאו את מקומם הנכון מסביב לחזון הכללי בשילוב עם הכוחות המיוחדים שיש לכל אחד ואחד מהם. הירידה הזו לפרטים מולידה גם מחלוקות וסיבוכים כפי שנראה בהמשך הספר אבל גם חושפת עוד רבדים בתורה ועוד כוחות באומה. 

בפרשת פנחס שנמצאת כבר לקראת סופו של ספר במדבר והמפקד נעשה כהכנה לכניסה לארץ, הדגש עובר לבניית השבטים והחיבור ביניהם לכלל אחד.

יוצא סכמתית שמפקד ראשון-בניית הכלל.

מפקד שני-בניית הפרטים מסביב לכלל.

מפקד שלישי-עוסק בחיבורים ביניהם.

מבנה זה תואם את המודל של המהר"ל על מהלך ההיסטוריה שמתאר את תקופת הבית הראשון שבמרכזו בניית הכלל, בית שני שמרכזו בבניית הפרט ובית שלישי בחיבור הפרט והכלל.

בברכות לאבות האומה עם ישראל מקבל שלושה משלים: הוא נמשל לכוכבי השמים, חול הים ועפר הארץ. כוכבי השמים מלמדים שכל אחד יש לו אורות, כוחות ויחודיות משלו, כמו הכוכבים שכל אחד מהם עומד לעצמו ואינם נפגשים זה עם זה. חול הים מבטא את אפסיותו של היחיד לעומת הכלל, תודעת חול הים כבר מאפשרת קרבה בין גרגיר אחד למשנהו, אך עדין ניתן להבחין בכל גרגיר. עפר הארץ הוא עוד יותר קטן מחול הים ואת העפר אפשר כבר לגבל ולהדביק ליחידה אחת. שלושת הדימויים האלה מקבילים לשלושת המפקדים, הפרט, הכלל והממוצע. 

למה המפקד נערך על ידי שלושה מנהיגים, משה רבנו,אהרן הכהן ונשיא כל שבט ושבט?

כותב מי השילוח:

ענין נשיאות ראש היה כפי מה דאיתא בגמ' (ברכות נ"ח.) אין דעתו של זה דומה לשל זה. כי הש"י חלק לכל אחד טובה וחיים בפני עצמו ואין אחד דומה לחבירו. ע"כ נאמר שאו את ראש היינו שתעמדו כל אחד על מקום השייך לו. ועי"ז יהיה במקומו מדוגל ומנושא. וע"כ נאמר אתה ואהרן, כי אהרן הוא נגד חיילין דמשכנא היינו עבודה, ומשה הוא נגד חיילין דאורייתא. ובשני אלו היינו תורה ועבודה נכלל כל החיים של ישראל. ואתכם יהיו איש איש למטה, לפי שהנשיא היה יודע לכל אחד איזה מקום שייך לו בהשבט, כי אם יחליף מקום אחד אין מצב השבט בשלימות, דרך משל מי שנוטע פרדס בסדר נאה ואם יחסיר או יחליף נטיעה אחת ניכר שאין הפרדס בשלימות, וישראל נקראים מטע ה' להתפאר.

אז בינתיים למדנו ממי השילוח שמשה היה נציג התורה במפקד, אהרן נציג האומה, ונשיא כל שבט הוא שיודע היכן צריך להיות מקומו של כל אחד בתוך שבטו כדי שהשבט יהיה מסודר בשלמותו.

יותר עמוק הוא נכנס בתורה נוספת שלו וכך כותב:

אחד, צריך האדם שיסתכל לעוה"ב ולא יטריד עצמו בעסקי עוה"ז.

ב', שלא יזיק לשום אחד מישראל שכל ישראל הם צורת אדם ואם יזיק לאחד מהם הוא כמזיק לאחד מאבריו. ג', צריך אדם לראות שגם לו יהיה לטובה.

העצה לאדם הרוצה למצוא את מקומו הנכון כאן בעולם, ראשית להביט אל עולם הבא, או בסגנון יותר פשוט, לודא שרצונו ושאיפותיו תואמים את רצון ה', כמובן הדרך לדעת זאת בעיקר דרך הדרכת התורה. התורה נקראת חיי עולם, היא המדריכה אותנו כיצד להתכונן לעולם הבא. לכן משה היה מעורב בארגון המפקד.

שנית, לוודא שרצונו ושאיפותיו תואמים את טובת האומה, אם היחיד או אפילו השבט משיג הצלחה על חשבון שאר האומה אין זו כלל הצלחה. לכן אהרן הכהן היה שותף בארגון המפקד.

שלישית לעודד ולחזק כל אחד ואחד להשיג את הצלחתו האישית, לזה השתתף נשיא כל שבט ושבט במפקד, כי הנשיא מכיר את אנשיו וחפץ בהצלחת כל אחד ואחד משבטו. 

הדבר יכול להסביר את מקומם של הגפן והתאנה בנבואת אחרית הימים:

הגפן משתרגת לעצים אחרים ויינה מקרב בין האנשים, היא מסמלת את טובת האומה. התאנה מבטאת את טובת היחיד. מיכה הנביא בתיאור חזון אחרית הימים שלו, מתאר לנו את השילוב המנצח בין טובת האומה וטובת היחיד תוך נאמנות לה' א-לוהינו.

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים…וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי יְ-הוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר.כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְ-הוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד."(מיכה ד)

• הבא >