בס"ד לפרשת בהעלותך התשפ"ד

 בפרשתנו מסופר שמשה רבנו מנסה לשדל את יתרו חותנו להצטרף למסעו של עם ישראל, ויתרו דוחה את ההצעה של חתנו וכך נאמר בתורה:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן־רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים  אֲנַחְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְ-הֹוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי־יְ-הֹוָה דִּבֶּר־טוֹב עַל־יִשְׂרָאֵל׃ 

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם־אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ׃ 

וַיֹּאמֶר אַל־נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי  עַל־כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם׃ 

וְהָיָה כִּי־תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה  הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב יְ-הֹוָה עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ׃

יש להתבונן בדברים,מהי טענת משה רבנו ומה ענה אותו יתרו, הלא אם ציינה לנו זאת התורה, לימוד יש כאן!

הנה גם בדברי משה וגם בתשובת יתרו יש הדהוד למהלך של אברהם אבינו אביהם של הגרים. אברהם התצוה ללכת מארצו וממולדתו וללכת לארץ שה' יראה לו. יתרו כאן עונה למשה תשובה הפוכה" כִּי אִם־אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ". כאילו אומר אינני מעונין ללכת הליכה שתגרום לי לעזוב את ארצי ומולדתי. אברהם אבינו בעקבות הליכתו אחרי דבר ה' זכה להגיע למקום. המקום שהתורה קוראת לו המקום! בהר המוריה, וכאן משה רבנו כשמנסה לשכנע את יתרו להצטרף למסע שלנו, אומר לו נֹסְעִים  אֲנַחְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְ-הֹוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם. המקום בתורה הוא המקום אשר יבחר השם,זהו מקום השראת השכינה,מקום בו מתחברים שמים וארץ,מקום ממנו נשתת העולם ובו נברא אדם הראשון,מקום דרכו כל התפילות שלנו עולות לרקיע.

שלמה המלך בנאום חנוכת בית המקדש שבנה אומר בין השאר:

וַיָּקֶם יְ-הֹוָה אֶת־דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב  עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-הֹוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְ-הֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 

וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר־שָׁם בְּרִית יְ-הֹוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם־אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃(מלכים א,ח,כ-כא)

שלמה המלך הקדיש מקום לארון הברית, ובהמשך דבריו הוא אומר:

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱ-לֹהִים עַל־הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי׃ 

וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתוֹ יְ-הֹוָה אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם׃ 

לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ 

וְשָׁמַעְתָּ אֶל־תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל־מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃(מלכים א ח,כז-ל)

למרות שאתה ה' אין סופי ואין לך מקום כמו דברים סופיים, אתה אמרת על מקום זה- "יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם" , ואתה ה' בחרת במקום הזה לשמוע אל התפילות שנתפלל אליך דרך המקום הזה.

אומר כאן בעל ה 'באר מים חיים' 

"והנה בחינה הזו בתכלית על תכליתו היה בבית עולמים מקום המקדש שנקרא חדר הורתי והוא נחלתו להיות שמו יתברך שוכן אצל תורתו לוחות העדות אשר בארון הקודש. והכל הוא מצד איכות רוב הקדושה אשר שם מעת הבריאה. וביותר כשישראל על אדמתן הנה הם מוסיפין קדושה בארץ והארץ קונה רוב מעלה וקדושה על ידי ישראל וכמו שאיתא בדברי הרב האלשיך (בפרשת בהר בפסוק וכי תבואו אל הארץ וגו') ועל ידי זה זוכים למעלה הזו להיות הקב"ה שם משכנו בתוכם. וידוע שהוא הנקרא מקום כמו (בראשית כ"ב, ג') אל המקום אשר אמר לו, או (שם שם, ד') וירא את המקום מרחוק.  

וזה שאמר משה לחובב המדיני נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם. פירוש כי על דעת זה אנחנו נוסעים שכשנבוא אל המקום הידוע הלזה. אז יתקיים לנו הדבר שאמר ה', אותו אתן לכם. פירוש שעל המקום ההוא אמר ה' ששם אותו את עצמו יתברך כביכול אתן לכם. כי שם לי בעצמי אתם לוקחים לחלקיכם וגורליכם כמאמר חז"ל הנזכר." 

אנו מבינים שמשה מציע ליתרו לנסוע איתנו למקום הכי נפלא שיש עלי אדמות. מקום שכבר אברהם אבינו התחיל את המסע אליו. זהו המקום היחידי בעולם שנקרא בשם עצם פרטי 'מקום'! אבל כמו אברהם אבינו כדי לנסוע למקום המיוחד צריך להשאיר מאחור משהו-את ארץ המולדת, ויתרו הבין את זה. זהו שיתרו ענה למשה "לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם־אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ׃". בפשט הדברים יתרו טען כלפיו שהוא לא רוצה לאבד את מקומו שלו. וכך מתאר זאת מדרש לקח טוב:

"ויאמר אליו לא אלך כי אל ארצי ואל מולדתי אלך. אמר לו יש אדם שיש לו ארץ ואין לו נכסים. ארץ ונכסים ואין לו משפחה, אני יש לי ארץ ונכסים ומשפחה ודיין הייתי בעירי:"

 ומשה שב ועונה לו שגם להליכה במדבר יש משמעות, אנחנו עושים תיקונים מאוד חשובים בדרך. הדרך איננה מכשול בפני המטרה,אלא הכנה למטרה.

אנו היום נמצאים במלחמה לא קלה, ו"הדרך ארוכה היא ויפה". כמו במדבר גם היום ישנם משברים ומריבות באומה, ישנם כאלה שהתעיפו מהדרך שמתקשים לראות את יופיה, ורוצים משיח/שלום/שחרור חטופים וסיום המלחמה עכשיו. מה נאמר למי שהתעייף? נֹסְעִים  אֲנַחְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְ-הֹוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי־יְ-הֹוָה דִּבֶּר־טוֹב עַל־יִשְׂרָאֵל׃ אכן לא קל, אבל אנו בדרך למקום הכי משובח שיש בעולם, ואנו כבר קרובים אליו, כבר מתחילים לראות את האור שבקצה הדרך. אפשר גם להתעודד מהאויבים שלנו, אם האויבים שלנו אלו הרשעים הכי גדולים שיש כיום בעולם ומבחינתם אנו האויב הכי מסוכן, אנו באמת בדרך אל "המקום".

מה עלה בגורל יתרו? 

לאחר שמשה רבנו ענה לו "וְהָיָה כִּי־תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה  הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב יְ-הֹוָה עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ׃

" לא מתוארת התשובה שהוא ענה למשה ולא בחירתו בעקבות זאת. אמנם בספר שמות מסופר שמשה שלח את יתרו כנראה הכוונה להליכה בעקבות הדברים כאן. חז"ל נחלקו בדבר , לדעת רבי יהושע משה שלחו בכבודו של עולם ויש גרסה מכבודו של עולם, משמע שיתרו עזב את ישראל וחזר לארצו. ולדעת רבי אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר אחר כך והצטרף לישראל. אמנם פשט הפסוקים יותר מתאים לשיטת רבי יהושע אבל בספר שופטים מסופר על משפחת יתרו שחייתה ביריחו, לכן נראה לומר שגם לדעת רבי יהושע בהמשך יתרו או בניו שינו מגמה הצטרפו לעם ישראל, וקבלו את דושנה של יריחו.

מעשה אבות סימן לבאות ומעשה יתרו סימן לגוים, העולם עובר ברור נוקב , הטוב מתברר מהרע, הרע יאבד והטוב ידבק בישראל. וכך אנו פותחים את הפטרת השבת:

 "רׇנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־יְ-הֹוָה׃ וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל־יְ-הֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְ-הֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ׃ וְנָחַל יְ-הֹוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָ͏ִם׃ הַס כׇּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְ-הֹוָה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ׃"(זכריה ב,יד-יז)

• הבא >