יעקב אבינו בחיר האבות חוזר הביתה ושב לארץ החלומות. מעשה אבות סימן לבנים, גם בני יעקב אחרי שנות הנדודים בגלות חוזרים הביתה לארץ היהודים. גם הסמל של הביאה השלישית לארץ שהיא בית המקדש השלישי, מכונה בחזון הנביאים בית אלוהי יעקב, יש קשר בין יעקב אבינו לבין הסיפור של הבית השלישי. חזרת יעקב לארץ מבטאת אצל ילדיו את סוף הגלות. וכמו יעקב הנאבק במלאכו של עשיו אנו ילדיו מתמודדים עם צאצאיו של עשיו המנסים לפגוע בנו.
למרות המכה שהוא חוטף,המאבק מסתיים בניצחון של יעקב, המלאך מנסה לסגת "וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" יעקב מוכן רק בתנאי אחד "וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי"
הגמרא מביאה: ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לו גנב אתה או קוביוסטוס אתה, שמתיירא מן השחר? אמר לו מלאך אני ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו.(מסכת חולין צ"א)
זה נראה לא הגיוני, איך יכול להיות שבדיוק עכשיו הגיע הזמן של המלאך של עשיו לומר שירה, ולמה זה אמור להזיז ליעקב בכלל?
לדעת הסנגור רבי לוי יצחק מברדיצב יש קשר בין מעשיהם של הנציגים האנושיים לבין המלאך שאחראי על החיות שלהם, וכשעשו עשה כאן חסד עם יעקב בפעם הראשונה בחייו, זכה השר שלו שבשמים לומר שירה. אל תחשבו שמדובר במי יודע מה איזה חסד עשו עשה, בסך הכל עשו הסכים לקבל את הדורון שיעקב שלח לו, וכתוצאה מכך כבר התקרבה דעתו ורצונו היה לבוא לפגישת שלום עם יעקב.
לדעת הבן איש חי יש הסבר אחר לגמרי למה המלאך פתאום רוצה לומר שירה, וכך כותב: כונתו הוא כי עתה נפל בסכנה שנתגשם וירד למטה וגבר עליו יעקב אבינו ע"ה להזיקו ולאבדו ועל כן בדין הוא כאשר ינצל מידו צריך לעלות לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא על הנס הזה כדין חולה ואסור שצריכים לברך ברכת הגומל כשיצאו מן הצרה ואמר שהוא מיום שנברא לא נפל בצרה כזאת שצריך לומר שירה בהצלתו על כן עזבני כדי לומר שירה על הצלתי (בן יהוידע חולין צא) לפירושו השירה המדוברת כאן הינה בכלל ברכת הגומל על הצלתו מיעקב אבינו.
הכלי יקר סובר שאותה שירה חד פעמית שיש למלאך הרי היא שירת הסיום של תפקידו, ומכיוון שהגיע השחר אזי בעצם תם הזמן שניתן לאותו מלאך לנסות להזיק ליעקב. משמע שאמירת השירה שהוא עולה לומר באה בעקבות סיום שליחותו. מה היתה שליחותו? עונה הכלי יקר לנסות להביא את יעקב לכפירה בה'. נמצא שהשירה המדוברת הינה שיר הלל לישראל.
לפרושו היקר, השחר מבטא את בהירות האמונה במלכות ה' יתברך, בעלות השחר בעצם הסתיימה משימתו של המלאך והוא צריך לחזור למקור.
בדומה לזה גם המלבי"ם כותב: שלא נתן לו רשות לנסותו וללחום אתו רק עד עלות השחר וסוף הלילה, ואז ביקש מיעקב שישלחו לדרכו, ויעקב שאל ממנו שיברך אותו, היינו שיסכים על ברכת יעקב שעשו יהיה לו עבד,
המלבי"ם רואה בזה שני רמזים: אחד רמז לאדם הפרטי, שכל ימי חייו בעולם הזה היצר הרע מנסה להסיתו ולהפילו, וכשמגיע השחר " בעת שישוב האדם אל עולם האורה והרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, שאז חדלה המלחמה, כי אז תפרד נפשו מגופו, ואז יקח ברכה גם מן החומר אשר עמד לשטן לו כל ימי חייו, שע"י שהיתה נפשו מורכבת בחומר ונצחה אותו גדלה מעלתה על הנפשות השוכנות בסתר עליון אשר עדן לא היו מלובשות בחומר ובגוף, שהם היו רק אלהיים, אבל אתה שרית עם אלהים ועם אנשים, שהיית מורכב מכח אלהי ואנושי ותוכל."
שנים, רמז ליעקב הכללי-עם ישראל "וזה יהיה באחרית הימים, אבל אז יאיר השחר ויכלה הלילה כי אז יבא עת הגאולה והאורה ואז יבקש שרו של עשו שישלחהו כי עלה השחר, כי אז רוח הטומאה יעבור מן הארץ וכלם ישובו אל האמונה האמיתית, אבל יעקב רצה להשיג הברכה שיהיה לו מן הגאולה הזאת, כי אחר שאז יבטל היצה"ר לא יהיה להם עוד ברכה ועבודה, והשיב לו כי אז אין צריך אתה לזאת, כי אז יהיה כח ישראל גדול מכח מלאכי השרת שהם לא נצחו בבחירתם והיו מוכרחים במעשיהם, ואתה נצחת בבחירתך, ועל זה אמר כי שרית עם אלהים ועם אנשים, שהגם שהיית עם אנשים נצחת בכח אלהים וזה ברכתך:"
אחרי המאבק עם המלאך הכתוב אומר "ויזרח לו השמש", שואל המדרש רבה וּלְמִי לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ?! הלא השמש זורחת לכולם? וכך מובא :
וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וגו' (בראשית לב, לב), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וּלְמִי לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא לוֹ לִרְפוּאָתוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אוֹרָה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כָּךְ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בְּאָבִינוּ יַעֲקֹב וּמְלַהֶטֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מַה אַתְּ הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בְךָ וּמְלַהֶטֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו, כָּךְ בָּנֶיךָ תְּהֵא הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בָהֶן וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מַרְפֵּא בָהֶן (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים (מלאכי ג, יט): הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וגו'.
הנה חכמי הרפואה אומרים שישנם כוחות ריפוי לשמש, ישנן מחלות שהשמש מרפאת. אור השמש מועיל במובן נוסף, פרסום אירועים ותודעת הציבור הינו מרפא להרבה פשעים שנעשים בעולם.
בחז"ל מובאת לזריחת השמש קומה נוספת - אור השמש רומז לאור בהיר של אמונה טהורה בה' יתברך שיכבוש את העולם, השמש תזרח באור יקרות, ישראל יתרפאו בה ורשעי העולם ישרפו בה. אז רוח הכפירה והיצר הרע יעזבונו לחיים טובים ולשלום. אור החיים הקדוש מאיר שזרח בנו של יהודה רומז לאותה זריחה שתהיה, לאותו אור בהיר שאת כל היקום יזהיר כשהשמש תזרח.
וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק.(מלאכי ג,כ)