וְנָשַׁל יְ-ה-ו-ה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.(דברים ז כב)

כאן מודיע משה רבינו לבני ישראל שירושת הארץ תהיה מהלך ארוך שלא יסתיים מהר. והנה אנו אכן רואים שבתקופת השופטים כמוה כתקופת הציונים, ירושת הארץ הינה איטית. ומלווה במשברים שונים.

ברם עולה השאלה, מה מטרידה את משה חיית השדה וריבויה. ואם היא מטרידה, האם אין לא-לוהים פתרונים כיצד למגר את הדובים?!

ראשית נאמר שמטרת כניסת ישראל לארץ הינה לחבר שמים וארץ, לגלות את הקדושה בחיי המעשה, וזהו חלומו של יעקב אבינו. אמנם במדבר היה ״קל״ בעיני השם לעשות ניסים גלויים, אך בארץ ישראל השם אינו חפץ לבטל את מערכות הטבע, אלה רוצה לרומם את הטבע, על ידי העבודה שלנו. 

שנית נאמר שהדיבור על ריבוי חיית השדה והצורך בתהליך איטי נובע מכך כי יישוב הארץ הינה משימה מורכבת לדור של נוודים שלא הורגל בעבודת האדמה ובנין הארץ, וריבונו של עולם לא רוצה שהארץ תיעזב לחיות השדה, לכן השם שיחרר אותה בשלבים. 

רש״י לעומת זאת מפרש זאת כך. אם ישראל היו בדרגה יותר גבוהה היו יכולים לרשת הארץ בזמן מועט, וגם חיית השדה היתה יראה מהם. אבל גלוי וידוע היה לפני משה שהם עתידים לחטוא, או אז יש להזהר מחיית השדה, וירושת הארץ צריכה להתעכב. 

אבל צריך להתבונן במטרת העיכובים והקשיים בירושת הארץ, מה מטרתה?

חז״ל ציינו שלוש מתנות טובות שנתן הקב״ה לישראל וכולם לא נתנם אלה על ידי יסורים. והן תורה וארץ ישראל ועולם הבא ( ברכות ה).למה? האם צדיקים חייבים לסבול? האם מתנה ללא יסורים קודמים בעלת חסרון?

אומרים חז״ל שמתנה המותאמת לטבעו של אדם אין צריך יסורים על מנת לקבלה, ואם היא בדרגה הגבוהה יותר, באים היסורים כדי להכשיר אותנו להתמודד איתה. 

אכן אם ישראל לא היו כלל מבקשים לשלוח מרגלים, ארץ ישראל היתה נכבשת ללא מלחמות וקשיים. וכמאמר חז״ל: זכו- עם ענני שמיא, לא זכו- עני ורוכב על חמור.(סנהדרין צח ע"א)

ומה עניין הכשרה זו שמכשירים אותנו הייסורים?

אנו רואים בעולם שכל דבר המושג על ידינו בלא עמל ויזע, הזיקה שלנו אליו חלשה יותר ובהתאם גם הדבקות בו והשמחה בהשגתו. זהו גם כוונת הפסוק: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.(תהילים קכח)

גם קבלת שפע גדול מאת השם ללא עמל שלנו לקראתו, עלולה לגרום לבושה, נהמא דכיסופא( לחם בושת) בלשון חז״ל.

לכן נתן לנו השם יסורים בירושת הארץ, שנדע להעריך את גודל המתנה, לשמוח בה, ושלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות. 

עוד יש לומר שהחשש מהתרבות חיית השדה, רומזת גם על החייה שבנו, הקשיים והיסורים שבירושת הארץ, נועדו לעזור לנו לבנות את המידות שלנו, כדי שחיי המעשה והחיבור לאדמה לא ישפילו אותנו וישכיחו מאיתנו את השם יתברך.