בס"ד לפרשת קדושים התשפ"ד
ברצוני לדבר הפעם על מצוה יקרה מאוד בתורה וכך מובא בפרשה:
מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְ-הֹוָה׃(ויקרא יט,לב)
שיבה הוא כינוי לכל אדם המבוגר מגיל שבעים ובלבד שאיננו רשע,(לדעת האר"י הקדוש כבר מגיל שישים)והזקן הוא התלמיד-חכם אפילו אם הוא צעיר לימים. התורה מצוה אותנו לקום בפניהם קימה שיש בה הידור, ואין בה חסרון כיס. גדר המצוה הוא לקום כשהם נכנסים לתוך 4 אמות שלנו(דהיינו כשני מטר מאיתנו) עד שיעברו מכנגד פנינו. אם מדובר ברבו המובהק או רב המופלג בחכמה יש להמשיך ולעמוד עד שיתכסה מעיניו או עד שישב במקומו. אם יש חסרון כיס בעמידה זו כגון אדם שעובד בעבודה כלשהיא ואם יקום בפני הזקן תפסד מלאכתו-אין לו חובה לקום.
איש שֵׂיבָה לעומת הזקן מי קודם לכבוד? כבוד הזקן קודם, אור החיים הקדוש מוצא לזה סמך מהפסוק שנאמר בו והדרת על הזקן דוקא למרות שהמצוה להדר הינה לגבי שניהם. וכן הזקן לא צריך לעמוד מלוא קומתו בפני איש השיבה אלא רק להתרומם קמעא. אבל כיבוד של אדם רגיל כן לעמוד מלוא קומתו.
כותב השו"ע אעפ"כ אין ראוי לחכם שיטריח על הצבור לכוין לעבור לפניהם שיעמדו מפניו אלא ילך לו בדרך קצרה כדי שלא ירבו לעמוד ואם יוכל להקיף הדרך כדי שלא יעבור לפניהם זכות הוא לו. וכן ת"ח שמחל על כבודו כבודו מחול, ועדין ראוי לכבד אותו קצת. (עיין בהלכות יותר בהרחבה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ד)
ולמרות מה שפסק השו"ע כותבים חכמי ישראל שאם הזקן רואה שמצוות חביבות על האנשים ולקום בפניו איננו טורח בשבילם אז כן יעבור לפני האנשים כדי לזכות אותם במצוה יקרה זו.(ראה פלא יועץ ערך קימה)
למה מקשר הפסוק את הציווי על כבוד הזקנים ליראת א-לוהים?
בפשיטות כי כיבוד הוא דבר המסור ללב, ואין האנשים יודעים מה בלבו של אדם אלא רק הקב"ה, לכן אומרת התורה ויראת מא-לוהיך. ויש שפרשו שבשכר שתכבד את הזקנים תזכה לקנות "יראת שמים", דהיינו זה שכרה של מצוה זו. מצד שני כיוון שהפרשה מתחילה במידת היראה באומרה "איש אמו ואביו תראו" אנו מבינים שהיראה הינה הבסיס לכל קומת הקדושה שהפרשה מדברת עליה. נמצא שהיראה הינה גם בסיס לעבודת ההתקדשות והינה גם מתנה שאנו זוכים לקבל בעקבות העבודה שלנו.
עוד למדו חכמי ישראל מהפסוק, מפני שיבה תקום-מפני השיבה שלך תקום, תקום לעבוד ולתקן את עצמך לפני שתגיע לגיל שיבה, ואם תעשה זאת אז אתה תהדר ותיפה את זקנותך.(זהר פנחס מו, ח"ג רכ"ז)
עוד רואים חכמי ישראל רמז והדרכה בפסוק כיצד לזכות לתורה, וכך כותב ה'בת עין':
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, פירוש שצריך לקום בזריזות יותר ויותר עד כלות הנפש לבא לבחינת שיבה. והדרת פני זקן, פירוש לחזור ולהדר עד מאוד לבא לבחינת זקן שהוא קבלת התורה במסירות נפש. ויראת מאלקיך, פירוש שיהיה לך בושה והכנעה מלפני מלך מלכי הקב"ה עד כלות הנפש, עד שייחד שמו עליך להיות נקרא אלקיך, ואז ויראת, הבחינת יראה שיהיה לך יהיה מאלקיך, השי"ת יזכנו לבא לבחי' זו בשלמות אמן כן יהי רצון:
נראה לחבר את הדברים לפשט כך, הטירחה לקום בפני הזקנים מביאה את מי שמתגבר על העצלות והאגו שלו וקם בפני החכמים והזקנים לרכוש מידת הערכה,כבוד ומסירות לתורה, ובושה והכנעה מלפני ה' יתברך. השגת מידות יקרות אלו בכוחה לזכות אותנו להשיג את החכמה האלוהית בעצמנו , לזכות שהקב"ה ייחד שמו עלינו, ולזכות להגיע לגיל זקנה בקומה זקופה.
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְ-הוָה בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי־יָשָׁר יְ-הוָה צוּרִי וְלֹא־עַוְלָתָה בּוֹ׃(תהלים צב,יג-טז)