אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם: עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן. (דברים יב,ב)
משה רבינו מצוה על בני ישראל לאבד את כל המקומות שעבדו בהם עבודה זרה, בכל רחבי ארץ ישראל.
ומפרט את דרכי האיבוד:
וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא. (דברים יב,ג)
אם אנו משווים נושא זה למקובל היום בציבור הרחב, יש כאן פער גדול מאוד בין הגישה התורנית לבין הגישה המערבית.
החשיבה מערבית, מתעקשת להתעלם מהאלוהים של כל אחד ואחד. אומרת לא אכפת לנו במה אתה מאמין, רק תכבד את החוק ואל תזיק לזולת.
בהרבה מדינות בעולם חוקקו חוקים העוסקים בחופש הדת, רואים בחופש זה אחד מזכויות היסוד של כל אזרח. רבים אף מצטטים את הפסוק (שלא קיים! )איש באמונתו יחיה.
ללא ספק מהתורה עולה צליל אחר לגמרי, התורה ממש לא סבלנית לאמונות שונות, משה מצוה את בני ישראל ציווי טוטאלי, מחיקה מעל פני האדמה של כל בתי העבודה זרה הנמצאים בתוך ארץ ישראל, ומה עם חופש הדת? אגב גם אי אפשר לזרוק את האשמה על הרבנים, כי מה לעשות הדברים החמורים האלו כתובים בתורה שבכתב, מתת הא-לוהים.
מה פשר התפיסה ״החשוכה״ הזו של התורה?, מדוע כאן אין גמישות והתחשבות בזולת? מה מקור הקנאות הזו נגד דתות אחרות? גם מדוע התורה מחייבת אותנו לנתץ את האבנים, למה לא אם כבר מבטלים את הע"ז , פשוט להפוך את המקום לבית כנסת לדוגמא?
אמנם התורה קנאית במלחמתה בעבודה זרה, אבל מקורה של הקנאות נעוץ דוקא בהערכת אמונת האדם, וגודל השפעתה על חייו המעשיים.
דוקא הגישה המערבית הפלורליסטית, מזלזלת במרכזיותה של השקפת האדם, בהשפעתה על חייו המעשיים, ולכן נמנעת מלפעול כנגד השקפות מעוותות , זו טעות מרה בהבנת נפש האדם, גם בקריאת המפה בנוגע לתהליכים עולמיים וסכנות עולמיות.
היהדות רואה את המעשים כמשתלשלים מאמונת האנשים. לכן ישנה חשיבות גדולה ללמוד אמונה, לברר את השקפת החיים הנכונה, כי היא דרך החיים שלנו.
אם יש דת בעולם, הרואה את משימתה לכבוש את כל העולם ולכפות את העולם לקבל את אותה דת בכח. דת זו מתירה למאמיניה להרוג ולאנוס מי שמתנגד לה. אנו יכולים להיתעלם ולטמון את הראש בחול?!
ישנה אימרה בעולם שרוב הפשעים בהיסטוריה נעשו בשם הדת, יש לה בסיס אמיתי. כל דת המיחסת לאיזה שהם נבראים כוחות א-לוהים, ובכך מקנה כוח שלטון הרסני לנושאי דגלה, והופכת למקור רשע בעולם.
ישנה עוד אימרה שדברים רעים צריך לעקור מן השורש. מה נחשב השורש לרוע בעולם?
תורת ישראל אומרת שהשורש נמצא בהשקפת חיים מעוותת
וכך אומר משה רבינו על דת הכנענים:
לֹא-תַעֲשֶׂה כֵן, לַי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ: כִּי כָל-תּוֹעֲבַת יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר שָׂנֵא, עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם--כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם, יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.(דברים יב,לא)
גם היום לצערנו אנו עדים למעשים כאלו. אנשים השולחים את ילדיהם להתפוצץ ולהישרף על מזבח אמונתם המעוותת.
ומדוע אנו מצווים להרוס אותם בתים של עבודה זרה, ולא מסתפקים רק בשינוי יעוד?
כל הדברים המקולקלים בעולם מתחלקים לשני סוגים:
אותם הניתנים לתיקון
אלה שאין להם תקנה ושבירתם היא תקנתם.
מה הכלל?
כאשר היסודות רעועים אין מה לתקן. וכאשר הקילקול רק בענפים, יש תקנה.
מידה מקולקלת אפשר לתקן, כי אין זה פגם בשורש. אבל השקפה מעוותת חייבים לבטל, כי אין לה כלל מקום להיות בו.
בחיים המעשיים אנו מתבקשים על ידי התורה להגביר את מידת הרחמים, לנהוג לפנים משורת הדין. ואהבת לרעך כמוך וכדו'. אבל בעולם הדעות והחכמות, אין שום פשרות. כאן מדת הדין היא השלטת. זה אמת או שקר, אין כאן חצאי אמת, ואין מקום לסובלנות כלפי השקר.
על פי התורה אפשר לומר, שהעבודה זרה מהוה את השורש העיקרי לפשעים בעולם, לפחות הפשעים האידיולוגים, שהם ככלל היותר מסוכנים והרסניים.רבות האזהרות כנגדה בתורה ובנביאים יותר מכל איסור אחר. והיא אחת מהעברות החמורות שכל יהודי מצווה למסור את נפשו עליה.
גם נתנה התורה כוח לנביאים לבטל בהוראת שעה מצוה ממצוות התורה, אבל אין להם רשות כזו ביחס לע"ז, כאן זה ודאי שקר גס ונוגד את רצון השם.
בשל הסכנה הגדולה שיש בע"ז לאדם ולעולם, התורה מצוה עלינו לאבד כל מקום שעבדו בו עבודה זרה בארצנו, אסור לנו להשאיר לו כל שריד ופליט!