בס"ד לפרשת בלק התשפ"ד
על פי סדר פרשות ספר במדבר, הרי שפרשת בלק היא הפרשה השביעית, ולכן היא כנגד ספירת הנצח שהיא הספירה השביעית מלמעלה. הספירות מחולקות לשלש ושבע, השלש העליונות הם הראש, והשבע התחתונות הם הגוף, ולכן הנצח היא גם הספירה הרביעית שבספירות המידות של הגוף.
וככה זה נראה:
חסד גבורה ותפארת (חג"ת) אלו מרכיבות את החלק העליון של הגוף, השלב המתווך בין המחשבות וההחלטות שבראש ובין הביצוע של הגוף. ואילו ספירת הנצח יחד עם ספירת ההוד מרכיבות את השוקיים, את הרגליים שמעמידות את המחשבות וההחלטות על הקרקע.
כיוון שהם כנגד הרגליים, הן האחראיות על ההרגלים. למרות שגם ההרגלים מושפעים מהבחירות שלנו, אבל הרבה פחות מהמידות של הידיים, כי ההשפעות הם רק לטווח הרחוק. ספירת הנצח מבטאת יכולת ניצוח ונצחיות קרי התמדה ויכולת עמידה לאורך זמן.
בין שבעת הרועים הרועה המיוחס לספירת הנצח הינו משה רבינו. בתקופת הנהגתו עם ישראל ניצח את כל אויביו בכל המלחמות שמשה היה מעורב בהן, ומשה רבינו בנה את התשתית לקיום הנצחי של עם ישראל. בימיו ה' כרת ברית נצחית איתנו ונתן לנו תורת נצח.
חז"ל מציינים שמשה רבינו כתב שלושה ספרים: ספרו (תורת משה – ספר התורה) איוב ופרשת בלעם. זאת אומרת שיש למשה רבינו קשר מיוחד לפרשתנו.
מה הבעיה שמטרידה את בלק ובלעם?
מטריד אותם שיש בעולם עם כזה שנקרא עם ישראל. מדהים לעקוב לאורך כל הדיבור ביניהם הם אף פעם לא מזכירים אותנו בשמנו, פעמים מדברים על עם שיצא ממצרים, פעמים על הקהל או על האויב. הם נזהרים שלא לתת לנו נוכחות בדיבורם. לעומת זאת בדברי הנבואה שה' מכניס לפיו של בלעם הצמד יעקב וישראל חוזר על עצמו שוב ושוב, שבע פעמים בסך הכל. הרב קוק מגדיר זאת כך "בלק ביקש אפוא להשתחרר מהאפוטרופסות הרוחנית הישראלית, וקרא לבלעם לקלל את ישראל, לעורר עליהם את זעם הנהגת העולם, להתנתק מהם ולסלול לאומות דרך עצמאית בעולם הרוח." (שמועות הראיה פרשת בלק, 225)
למה הם לא יכולים לסבול את קיומנו כאן בעולם?
א.קיומו של עם הנצח בעולם גוזרת את זמניות שאר העמים כעמים נבדלים, כמו שבלעם עצמו אומר לקראת סוף נבואותיו "וְקַרְקַר כׇּל־בְּנֵי־שֵׁת" (במדבר כד,יז).
ב. קיומו של עם ישראל בעולם מציב רף מוסרי מאוד גבוה לשאר העולם.
היות ועם הנצח קיבל תורת נצח כיצד לתקן את העולם. הם מבינם שהעולם כבר לא יכול להישאר כמו שהוא- אם התכנית הזו של ישראל תצא לפועל.
מברכותיו של בלעם אפשר ללמוד מה היה רצונו המקורי לומר, ומה ה' עונה לו על זה.
לדוגמא הוא אומר "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה׃
הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃ לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְ-הֹוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃"(במדבר כג,יט-כ)
המסר כאן חד ונוקב, ה' לא מתחרט-לא מתנחם על בחירתו בישראל, מדובר בבחירה נצחית שלא ניתנת לשינוי.
בהמשך דבריו הוא גם מתאר מלבד הנצחיות אף את הניצחונות שיהיו לישראל על אויביו. אחד מתיאורי הנצחונות שהוא מביא "אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ׃"(במדבר כד,ח)
בדברי הפרידה של בלעם מבלק לאחר שהוא כבר התייאש סופית מבלעם, הוא כבר עובר לדבר על אחרית הימים. כנראה זו הגרסה התורנית הקדומה לנבואות גוג ומגוג המאוחרות יותר. כאן בלעם מדבר על הניצחונות שיהיו לנו בגאולה על כל אויבינו ואף על הכחדת עמלק ועוד עמים יחד איתו. אולי זו גם הגרסה התורנית הקדומה לשיר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". בגרסה של בלעם "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כׇּל־בְּנֵי־שֵׁת׃"
כידוע חכמי ישראל התאימו את ההפטרות לנושא המרכזי שבפרשות השבוע. את הפטרת פרשת בלק אנו קוראים בנביא מיכה. הפטרה זו מלבד שהיא מזכירה את בלק ובלעם היא מדברת על נצחונות ישראל באחרית הימים על אויביהם, וכך היא פותחת
"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהֹוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם׃ וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי־צֹאן אֲשֶׁר אִם־עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׃ תָּרֹם יָדְךָ עַל־צָרֶיךָ וְכׇל־אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ׃"(מיכה ה,ו-ח)
וכדי לסיים בנימה חיובית: נצחון הרוע אמנם חשוב מאוד, אבל איננו 'סוף פסוק' ולא סוף ההפטרה, הפסוק החותם את ההפטרה חותם גם את תמצית רצונו של ה' יתברך מאיתנו, וחותם גם את מאמרי זה,
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־יְ-הֹוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ׃"