למה לבנות תיבה כן ומגדל לא?
בס"ד | לפרשת נח, התשפ"ז | בעז מלט
המשותף לתיבה ולמגדל הוא ששניהם נועדו להגן ולהציל מפגעי מזג האוויר: התיבה צפה על המים בזמן המבול, והמגדל נועד לתת מקום מפלט אם יגיע שוב מבול שיציף את העולם. אבל התיבה הייתה רצויה על ידי ה', ואילו מגדל בבל לא.
אם התשובה היא שמה שקובע הוא אם אנו אהובים ורצויים בעיני ה' יתברך או לא, ולא התיבה היא שהצילה את נח ומשפחתו אלא אהבת ה' לנח ורצונו להציל את נציגי הבריאה למען המשך קיום העולם – אם כן, למה באמת הייתה נצרכת בניית התיבה?
שאלת רבנו בחיי
ויותר מכך שואל רבנו בחיי:
וּלְפִי הַטֶּבַע חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת כַּיּוֹצֵא בָהּ הָיוּ קְטַנּוֹת מֵהָכִיל אֶת הַמִּינִין הָאֵלּוּ כֻּלָּם, אֲבָל הָיָה הָעִנְיָן נֵס גָּדוֹל בְּלִי סָפֵק וּמַחֲזִיק מוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה. וְאוּלַי תִּשְׁאַל בְּכָאן, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַדָּבָר נֵס לָמָּה יְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֵּבָה מֵעֵץ הַיָּדוּעַ, וּבְמִדּוֹת יְדוּעוֹת בְּאֹרֶךְ וְרֹחַב וְקוֹמָה, וְלַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַצִּילָם מִבְּלִי תֵּבָה וְשֶׁיֵּלְכוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם אוֹ יָכוֹל לְהַפְרִיחַ בָּאֲוִיר,
נסכם את השאלה כך: אם הנקודה היא מעשה האדם והשתדלותו, מה יתרון התיבה על המגדל? ואם הנקודה היא רצון ה', מה הוא צריך את התיבה שלנו?
תשובת רבנו בחיי: השתדלות בדרך הטבע
תשובתו של רבנו בחיי חשובה ויסודית מאוד:
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה, כִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה לְצַוּוֹת עַל הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל יְכָלְתּוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּמַה שֶּׁיֶּחְסַר הַטֶּבַע בָּהֶן יַשְׁלִים הַנֵּס. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה תִּמְצָא בְּכָל הַנִּסִּים בַּתּוֹרָה אִם תִּסְתַּכֵּל בָּהֶם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִסִּים מְפֻרְסָמִים יֵשׁ בָּהֶם טֶבַע בְּמִקְצָת. וְזֶהוּ כְּעִנְיַן שֶׁתְּצַוֶּה הַתּוֹרָה בְּאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּצְאוּ חֲלוּצִים לַצָּבָא. גַּם הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (יהושע ח׳:ב׳): ״שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ״. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִנְיְנֵי מִלְחֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עַל יְדֵי נִסִּים גְּדוֹלִים, מַה יִּצְטָרְכוּ לְמַאֲרָב כְּמִנְהַג הָאֻמּוֹת שֶׁמִּלְחֲמוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת אַחַר הַטֶּבַע, אֶלָּא בְּוַדַּאי הָיוּ רְאוּיִם לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְה׳ יַשְׁלִים מַה שֶּׁיֶּחְסָר.
ברור שאין כל טעם לבני האדם לבנות מגדלים או מבצרים וכל כיוצא בזה כדי לשמור על עצמם מפגעי מזג האוויר או מכל צרה אחרת, בלי קיום רצון ה' מאיתנו – את זה לימד אותנו המבול בדרך הקשה ביותר. אבל אחרי שהפנמנו את הדברים ואנו חיים על פי המוסר והצדק האלוהי, הקב"ה מצפה מאיתנו לעשות ככל יכולתנו בדרך הטבע, ויחד עם זאת לדעת שבלי עזרה משמים שום דבר לא יעלה בידינו.
מדוע דווקא תיבה? – "רוב ספנים חסידים"
אבל זהו לימוד כללי שנכון תמיד. מה הלימוד שאנו יכולים ללמוד מן הבחירה האלוהית שההצלה תבוא דווקא על ידי התיבה?
הגמרא אומרת (קידושין פב, ע"א) ש"רוב ספנים חסידים". הכוונה שהאתגרים שהשיט בים מציב לספנים, והתלות של כל נוסעי הספינות זה בזה, מפתחים אורח חיים של חסד בין הספנים. "כוחנו באחדותנו" – זה תמיד נכון, אבל בים זה מוחשי ונצרך מאוד.
מה לימוד זה קשור לתיבת נח? המבול הגיע בעקבות שחיתות חברתית, גזל ועריות, והתיבה הייתה תשובת משקל לכל זה. בתיבה נאסר קיום יחסים, הן בין בעלי החיים והן בין בני האדם, וכן נח ובני ביתו עסקו מבוקר עד ערב בגמילות חסד עם כל בעלי החיים – פעולה הפוכה לקלקולי הגזל שהביאו למבול.
מגדל בבל – אחדות שגויה
לעומת זאת, במגדל בבל הקלקול היה בכיוון ההפוך: הייתה אחדות בין האנשים, אך היא לא הייתה נכונה. לא נכונה במטרה שלה – הגנה מפני ריבונו של עולם – וגם לא נכונה באופן שלה: היא טשטשה את הזהות של הפרטים למען המטרה הכללית.
לכן תשובת המשקל למגדל הייתה דווקא פיזור של כל האנושות על פני הארץ, יצירת שבעים אומות, שכל אחת מהן תפתח כשרונות שונים ומיוחדים לה, וביחד, מתוך כל הגוונים האנושיים, תוכל להיבנות שלמות אנושית.
משבעים אומות למשפחות האדמה
אומר הרב קוק (אורות המלחמה ו):
כל זמן שיש עם בעולם שלא יצא אל הפועל הגמור בכל תכסיסיו, יש כהות לעומת זה באור הספוג של כנסת ישראל.
כדי שעם ישראל יביא את האור והשלום לעולם, העולם צריך להיות מפותח בכל גווניו. אמנם אנו, החיים כבר לאחר כמה אלפי שנים מדור המגדל, חווים גם את הנזקים והקלקולים הנוצרים מתופעת שבעים האומות; אך הנביאים גם ניבאו את התאחדות האומות בגאולה, את הפיכת האומות ל"משפחות האדמה". ההבדל בין אומות למשפחות הוא שמשפחות אמנם בעלות צביון שונה זו מזו, אבל על פי רוב אינן נלחמות זו בזו. אנו מחכים ומצפים שכל העולם יהפוך למשפחות האדמה, כשעם ישראל ידריך אותן בדרך אמונה ובניהול חברה מתוקנת.
מסר לדורנו
התיבה והמגדל מלמדים שהשתדלות אנושית מקבלת את משמעותה רק כשהיא מבוססת על רצון ה', ושאין בה כדי להחליפו. הקב"ה מצפה מאיתנו לעשות ככל יכולתנו בדרך הטבע, ובד בבד לדעת שבלי עזרה משמים דבר לא יעלה בידינו. אחדות אמיתית נבנית מתוך חסד וגמילות חסדים ומתוך שמירה על ייחודו של כל פרט וכל עם, ולא מתוך טשטוש הזהויות לשם מטרה משותפת. לכן ריבוי הגוונים האנושיים אינו איום אלא חומר גלם לשלמות האנושית העתידה. נפעל ונתפלל שכל העמים יהפכו למשפחות האדמה, בהדרכת עם ישראל בדרך האמונה ובניהול חברה מתוקנת.


