הדיבר השני בעשרת הדברות:

לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.

 מדוע נכתב יהיה בלשון יחיד למרות שהמשך הפסוק מדבר בלשון רבים?

רש״י מפרש, לא יהיה לך- למשה בלבד נאמר. ולמה רק לו? כדי ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריה במעשה העגל. וזהו שאמר(שמות לב) למה ה׳ יחרה אפך בעמך, לא להם צוית...אלה לי לבדי. 

צריך עיון בפרושו, מה הקלה זו באה לומר?וכי באמת אין לישראל איסור בכך?! וכי רק למשה נאסרו אלוהים אחרים?! ואם אכן לא נאסר לישראל, אז מה חטאם בחטא העגל ולמה נענשו?

 אולי רוצה לומר, שאין זה דבר פשוט כלל להגיע לדרגה כזו בשלמות, ברם בודאי גם לנו נאסרו אלוהים אחרים. כי די שנייחס מציאות לסטן ודומיו שיש בכך כבר סוג של אלוהים אחרים על פני ה׳. או אם אדם כועס חלילה כבר יש בזה בחינת אלוהים אחרים. ועל ידי שמשה רבנו עצמו יתחזק באמונה שאין עוד מלבדו, במשך הזמן ירים אף את ישראל לאמונה התמימה. וכיון שהכל צפוי לפניו וידע ה׳ שהם עתידים לחטוא בעגל, השאיר להם פתח מילוט, ואמר רק בלשון יחיד למשה לא יהיה לך, אתה לבדך. 

עוד נראה לומר שלא רצה לייחש שום הויה לאלוהים אחרים, ולכן לא נאמר לא יהיו.שאז היינו חושבים שאכן יכולים להיות אלוהים אחרים, ורק אנו אסורים בכך. 

אז אם כן למה מתייחש הלשון ״יהיה״ ?

הוא מתייחש לכל יהודי ויהודי, שלא יהיה לו מחשבה נבדלת, שלא יחשוב חלילה שיש אלוהים אחרים, וכאילו אמר הכתוב״ לא תהיה לך מחשבה שיש אלוהים אחרים. וכן שלא יפתח האדם   גאוה או כעס שמבדילה אתו מבוראו וסביבתו. 

ואם חלילה יהיה לו גאוה , אז כביכול יש לו אלוהים אחרים. 

למדנו שמחשבה אחת מקולקלת באדם יוצרת ריבוי אלוהים אחרים, בדעת האדם. אבל באמת במציאות מוחלטת ברור שאין עוד מלבדו. 

עוד נראה לומר שהכתוב נותן לנו הדרכה כיצד נוכל לזכך לבנו שלא יהיה לנו אלוהים אחרים, לזה אומר ה׳ ״עַל-פָּנָי״ . אם תחיה כל רגע בהכרה, שאתה נוכח פני ה׳, שהקב״ה רואה אותך רגע רגע , ממילא לא יהיה לך אלוהים אחרים. לכן גם נקראים כוחות ההרס והטומאה סיטרא אחרא, שתרגומו הוא צד אחר. כביכול מאחורי גבו של ה׳. 

באמת כיצד בני אדם עלולים לטעות ולחשוב שיש דבר מסוים, כשאינו כלל במציאות?

1. ה׳ צילך על יד ימינך, פרושו שהקב״ה נוהג עימנו כפי פועלנו אנו, לכן מי שמדמיין שיש כוחות בעולם זולת ה׳, ה׳ נוהג עמו בהתאם. דוגמא מי שחושב שהעולם מתנהל במקרה, אז ה׳ מכניס האדם להנהגת המקרה. כמו שאומר , והלכתי אף אני עמכם בקרי. 

פרוש הדבר, אם אנו חלילה בוחרים להתעלם מנוכחות ה׳ בעולם, אז ה׳ מתנהג עימנו בהתאם ומסתיר יותר את נוכחותו מאיתנו. 

2. יש לקב״ה בשמים שרים של מעלה. באמת אין לנו לפנות אליהם כלל, וכל פעולתם בעולם הינה רק על פי הנחית ה׳. בראשית דרכה של העבודה זרה בעולם, הבריות התחילו לכבד ולפנות לשרים אלו בחושבם שאיתם יוכלו לסגור ענינים ביתר קלות. אבל האמת היא שה׳ הוא הא-לוהים, ואין עוד מלבדו. ואין חולקים כבוד לעבדים במקום המלך, וה׳ בכל מקום, לכן בכל מקום אין לחלוק לעבדים קרי לשרים שום כבוד. (ספורנו כ ג), מתוך אותו כבוד שגוי הגיעו בני אדם לייחש אלוהות לאותם שרים של מעלה.