התורה בפרשת בהעלותך במהלך בחירת שבעים הזקנים, בעקבות תלונת משה לקב"ה על קושיו לשאת לבדו את משא העם, מספרת לנו על שני זקנים שנשארו במחנה:
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלא יָצְאוּ, הָאהֱלָה; וַיִּתְנַבְּאוּ, בַּמַּחֲנֶה.
וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמשֶׁה וַיאמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. (במדבר יא,כו-כז)
הכתוב מעיד עליהם שהם נשארו במחנה, ומציין את שמותם ,אף מוסיף ואומר: וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.
מדוע הם נשארו במחנה?
האם הם היו חלק משבעים הזקנים או מהשנים הנותרים?
למה נחה עליהם הרוח למרות שהם לא יצאו מהמחנה?
האם יש קשר בין אופן ההתנבאות שלהם לבין תוכן נבואתם?
למה התורה מספרת לנו את כל הסיפור הזה? האם היה זה נסיון למשה או ליהושע?
האם יש קשר בין הרפיון שאחז את משה רבנו, שבעקבותיו השם מצוה על בחירת 70 זקנים, לבין נבואת אלדד ומידד כמו שאחז"ל שהתנבאו שמשה מת ויהושע בן נון מכניס את ישראל לארץ?
צריך להבין מדוע אלדד ומידד נשארים במחנה? אם הם נבחרו כחלק מה70 זקנים, כיצד הם מעיזים לסרב לקבל את השררה, ועוד שישנם שבעים זקנים שזוכים לנבואה מלבדם. אם ננסה לומר שהם שני העודפים אז מה כוונת הפסוק "והמה בכתובים" אשר מורה שהם מתוך ה70 הנבחרים? ואף אם נאמר שאין הכוונה שהם מה 70, למה הם בכל זאת זכו לנבואה? ולמה הוזכרו שמותם, דבר המורה על גדלותם?
הסבר קצר על תהליך בחירת הזקנים: בשלב ראשון נבחרו 6 נציגים מכל שבט, יוצא בסך הכל 72 זקנים, בשלב שני נצרכו להיבחר רק 70 זקנים מבין ה72 .
נראה לענ"ד שהם חששו מהבושה שתגרם לאותם שני זקנים שיעלו בגורל להשאר במחנה, ולכן הם הודיעו שהם לא משתתפים בהגרלה, וממילא נבחרו כל שאר הזקנים בלי הגרלה נוספת, אבל באמת מעיד עליהם הכתוב שהמה בכתובים, הם היו אמורים כן להיות בתוך השבעים הנבחרים, ובזה הותרה קושייתנו.
שונה הנבואה שהם קיבלו משאר הזקנים, כי בעוד ששאר הזקנים קיבלו נבואתם בהאצלה ממשה, ולכן לא יתכן היה שיקבלו תוכן של נבואה כמו נבואת אלדד ומידד, נבואה ה"ממעיטה" את כוחו של משה .בזה הם גילו שהנבואה בישראל לא תלויה בכוחו של משה, ואפשר גם לזכות לנבואה מכוח המחנה, מכוח העם, ובעצם גם נבואת משה יונקת את כוחה מהעם, עם כל חולשותיו.
חכמינו מתארים את יתרון נבואת אלדד ומידד על שאר הזקנים ב5 מעלות:
זכו לנבואה מכח עצמם.
הם התנבאו כבר באותו היום.
גם התנבאו לסוף ה40 שנה.
הוזכרו שמותיהם.
נבואתם לא פסקה.
ונראה שמתוך שהם היו מוכנים לוותר על השררה למען טובת עם ישראל, הם זכו לקבל נבואה שמשה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ, משה לטובת העם ולא העם לטובת משה, לכן אם טובת העם מצריכה שיבחר מנהיג אחר במקום משה, אזי משה יפסיק להנהיג את ישראל.
חשוב לזכור שכל השתלשלות הענינים באה מתוך דברי משה " לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני"( במדבר יא יד). תגובת השם היתה מינוי 70 הזקנים מצד אחד, קרי התחשבות במשה ובקושי שלו לשאת את העם לבדו, אבל יש גם סרח עודף לנושא, והוא שיבוא יום שיהיה צורך להחליף את משה במנהיג עם יכולת סבלנות לשאת את משא העם- קרי יהושע בן נון.