אות ברית קודש- כך נקראת מצות המילה

מה טעמה של מצוה זו?

אומר מרן הרב קוק:

המילה באה לא רק למעט את התאוה המינית, היא באה לעדן את תאות המין, שתהיה ממולאה בעדינות עליוניות הרוח שבאהבה, המתגלה באהבת המין בתכונתה היותר עליונה. 

הערלה אינה נותנת לאהבה זו להתעדן, והצד הבהמי-החמרי שלה גובר על הצד האידיאלי, והשכרון הבשרי מזהם את כל הנטיות הנאורות והיפות, היא אוטמת את נביעתה של תשוקת החיים ממקור הכל, ומטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל. 

ואנו נכנסים לברית קודש שעל ידו מתגלה הצביון של המשכת החיים לדורות בתכונה הקשורה ליסוד הכל, אשר בהופעת אורו מובלעים כל החלקים בזיו הכללי של הכל, ומאירים גם הפרטים בזיו אשר למקור הכללי של הכל. 

המילה מכינה את האפשרות לתכונת ההתעלות של האהבה המינית כפי שהיא מוטבעה בצורתה הרוחנית של רוממות הנפש, עד שאפילו בעת התגבורת הגופנית, אינה עוזבת את אורה הרוחני. על כן יהיו נמשכים על ידה ילדי קודש פרי אהבה טהורה. 

ובזה המילה היא באמת אות ברית קודש, ונקראת תמיד על שם ישראל, שהאידיאליות הרוחנית מונחת בטבע נשמתם הלאומית. 

ולא תוכל ההסרה את ערלת הבשר לתן את התכונה הלאומית, אשר חסרה בתחילת היצירה, אלה על ידי התבטלות רוחנית גמורה לכללות האומה הישראלית. אבל בכלל אין הערלה קרויה כי אם לשמם של גוים, ומוליהם הם ערלים, וערלי ישראל הם מולים, שאמנם חסרה היא המילה הפרטית את השלמת היציאה אל הפועל של הקדושה האידיאלית באותו פרט, אבל התכונה של הכשר המילה של הדורות כולם לא תמחק על ידי זה, והרי הוא באמת מהול, וחתום באות ברית קודש. (סדור עולת ראיה)

ביאור דברי הרב:

אמנם המילה ממעטת את התאוה המינית, אבל היא בעיקר באה לעדן את תאות המין, ולרומם אותה לאהבת המין בתכונה העליונה שלה. הקב״ה הטביע בנו תאוה זו כדי שלא נשכח לעמול בהמשכת החיים עלי אדמות, כוונתו היתה שנרים תאוה זו לשורשה, ולא נשתעבד לה כבהמות. בעצם תאות המין היא סניף מתשוקת החיים הכללית.  והיא קדושה באמת. הערלה מושכת אותנו כלפי מטה לחומריות, לפרטיות, לאנוכיות. פעולת המילה משחררת אותנו מהדחף המוגזם לפרטיות זו, ומאפשרת לנו אפילו בזמן תשמיש המיטה, להישאר מחוברים בנפשנו לאהבת החיים הטהורה. מתוך כך אנו זוכים ללדת ילדי קודש. 

נקודה שניה שהרב מברר כאן, פעולת המילה לא מחדשת כלום. לא היא זו שמחברת אותנו לאומה הישראלית. המילה בעצם חושפת את מעלת ישראל ברמת הפרט, מוציאה מן הכח אל הפועל את הקדושה הישראלית בחיי התינוק. לכן הגוים קרוים ערלים אפילו אם הם יעשו ברית מילה, כי המילה רק חושפת מעלה ולא מיצרת אותה. ולהפך- גם אם ישראלי לא עושה ברית מילה חלילה, איננו מוחק/ מבטל את מעלתו הישראלית, באמת הוא מהול, ורק בגלוי הוא ערל.