מובא בחז״ל שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות.
זה פגז! יש כאן פלא עצום, חכמינו גילו לנו דרך להפוך את כל העברות והקלקולים למצוות ומעשים טובים. והרי הקב״ה אינו ותרן, ומדוע שיחשיב את העברות לזכויות? ניחה שהוא מוכן לסלוח לנו על העברות, גם זה כבר פלא, אבל להחשיבם לזכויות?!
ראשית יש לומר, זו כמובן זכותו של ה׳, ואינו צריך למסור לנו דין וחשבון למה כך החליט. אבל בעזרת ה׳ ננסה להבין במעט את שיטתו.
1. משל הקזינו- בעל תשובה אשר בעברו הקלוקל עסק בהימורים וכדו׳. היה לו בית הימורים מרהיב וגדול. לימים כאשר חזר בתשובה, עשה הסבה לבית ההימורים והפכו לבית מדרש, למקום תורה.
אנו למדים שחלק ממעשי ידינו ניתן להסבה. אותם כלים שהאדם בנה למטרות שליליות, יכולים להתמלא באורה. גם בכוחות הנפש ועבודת המידות, ישנה תופעה זו. אדם שפיתח בימי קלקולו כוחות של גבורה התמדה וכדו׳, ברור לנו שהם יעמדו לזכותו לאחר תשובתו. כך למשל אנו רואים את ריש לקיש שהיה ראש השודדים ושב בתשובה, הוא לקח איתו אל הקדושה את כוחות הנפש שבנה בימיו האפלים.
2. משל הרכב המתדרדר. יש רווח ותועלת לעיתים לא מבנינים וכוחות גבורה, אלה דוקא מהתנופה שצברנו בירידה. והרי אנו רואים בעין בעלי תשובה שמטפסים למעלה במהירות גבוהה שקשה לראות אצל אחרים. אפשר לומר בסגנון אחר שהנפילות יצרו צמאון גדול לדבקות בה׳. וכך בתשובה מאהבה החסרון נהפך לצמאון.
3. מנהרת הזמן- אנו אמנם חיים בתודעה שאת הנעשה אין להשיב. העבר לא ניתן לשינוי. אבל אין זה מדויק. אכן איננו יכולים להחזיר נשמות שהלכו לעולמן או בתים שחרבו וכדו׳, אבל אנו כן יכולים לשנות את יחסינו לעבר, ושינוי זה משנה את השפעת העבר עלינו. מעשים שליליים שמכבידים עלינו לאורך ימים, הופכים להיות מקור לחיזוק והתקדמות משמעותיים. אם נשאל את עצמנו מה מקדם אותנו יותר הזכרונות הטובים או השליליים? המעשים החיוביים שעשינו או החטאים? פעמים שדוקא מהקלקולים והמשברים יצאנו לדרך חדשה. לכן אומר דוד המלך ״חטאי לנגדי תמיד״ הוא לנגדי תמיד, בזה הוא תורם להתקדמותי. כשאנו משנים יחסנו לעבר, גם הקב״ה כנגדנו משנה את יחסו לעברנו.
4. חלקו של ה׳ בחטאינו-
מצד אחד אנו אחראים למעשינו-זה נכון. אבל יש צד נוסף. והוא שריבונו של עולם איפשר לנו לחטוא, במידה מסוימת הוא גם שותף. מבאר רבי צדוק הכהן מלובלין, בכל מעשה שלנו ישנם שלושה שלבים: מחשבה, הסכמה, ביצוע המעשה. על המחשבה אנו אחראים , על ההסכמה, ההחלטה לעשותו אנו גם אחראים. אבל על הביצוע איננו בעלים יחידים, כאן השם שותף פעיל . מעשה בפושע מקצועי שתיכנן ארוכות מבצע שוד בנק, תצפיות וחישובים ערך למכביר. אולם דוקא במקרה ביום הנבחר עת הגיע לבנק עמדה לה ניידת משטרה באותה נקודה. הניידת בינתיים נסעה, ״בחסדי השם ״ הפושע מיהר להכנס לבנק, ואת הכסף דרש. עד מהרה יצא מהבנק עם שק הכסף על שכמו בדהרה. במקרה אותה שעה עמד בתור בבנק שוער קבוצת כדור-רגל חשובה, בראותו המעשה נשא רגליו חיש קל ודלק אחרי השלימזל, בהגיעו אליו קרא לו ואמר זרוק הכסף או שאני יורה, והשודד המבוהל מהכסף נגמל.
מכיון שה׳ שותף במעשינו, כאשר אנו עושים שינוי מהותי בחיינו, ואהבת השם ממלאת את ליבנו, גם ה׳ באהבתו אותנו מוכן ליחס את מעשינו אליו.
5. עקרון המידתיות- ה׳ כידוע נוהג עמנו מידה כנגד מידה. בדרך בה מודד האדם מודדים לו. ונאמר ה׳ צילך על יד ימינך, ועוד אימרות כגון אלו. עקרון זה ״מחייב״ כביכול את ה׳ להענישנו על פשעינו. אבל אותו עקרון גם מביא לפליאת הפיכת הזדונות לזכויות, כאשר אנו מוציאים תועלת מחטאינו, ובעצם לאחר חרטתנו- זכרון חטאינו מקדמנו, כאשר אנו עוברים למסלול הירוק של עבודת ה׳ מאהבה, ולא אכפת לנו מה נרויח ומה נפסיד, אז גם ה׳ מפסיק להתחשבן איתנו על מעשינו, ומקבלנו באהבה גמורה.
6. השפעת ההתכללות של התשובה מאהבה-השגחת ה׳ בעולם משתמשת גם בחוטאים להנהגת העולם. זהו ענין מגלגלים חובה לידי חייב- פרוש כשרוצים בשמים לחייב מישהו, מגלגלים זאת על ידי חוטא אחר. אז גם החוטא היה שליחו של ה׳ בעולם. אז למה הוא נענש? כי הוא לא עשה כן לשם שמים! יוצא שכל עבירה הינה פסולה לגמרי ומזיקה רק מצד האדם הפרטי, אבל מצד הנהגת הכלל יש לה מקום. והנה בתשובה מאהבה, האדם יוצא מחוץ לחוג פרטיותו, ומתחיל לנהל את חייו ממבט הכלל, לעשות נחת רוח ליוצר כל. אז גם מעשיו משכבר הימים מקבלים פרספקטיבה כללית. ובמבט העל אנו מרואים: שגמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. הינך יפה רעיתי ומום אין בך. וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. התשובה מאהבה חושפת את שורש הרע בעולם- בשורשו הוא טוב.
בברכה בעז מלט