למה דנים אותנו? מה עניין המשפט בראש השנה?

א. עניין המשפט קשור בקשר עמוק עם חופש הבחירה שלנו, ואחריותנו על מעשינו. המשפט אומר בעצם שיש משמעות לחיינו. שוה לנו לשלם את המחיר אבל לדעת שיש לנו ערך ותועלת. ומי שמעלתו גדולה יותר גם הציפיות ממנו גדלות בהתאם. אשרנו שהקב״ה שופטנו. 

ב. מגמת המשפט איננה לשבור אותנו חלילה אלה דוקא לכוון את דרכנו. כמו משפט ההורים לילדיהם, אשר בודאי רק רוצים בטובתם. 

ג. חפץ ה׳ הינו לפגשנו, להתיחד עמנו. אבל אין לבוא אל המלך בלבוש שק ואפר. העברות מלכלכות אותנו ומונעות אותנו מלהכנס אל המלך פנימה. הניקוי הינו תהליך הכנה לפגישה עם המלך. יש המשפט סוג של הכנה לפגישה הגדולה- התנקות מלכלוך העוונות. 

ד. יש משפט שהוא נגזר מהמפגש עם המלך. כל זמן שהאדם היה רחוק, לא כ״כ דקדקו בטיב מעשיו, אבל עכשיו שנכנס אל המלך פנימה, המלך סוקר את התיק האישי שלנו. 

ה. כל פעם כשמתחילה שנה חדשה, העולם מתחדש באויר חדש. המציאות משתנית ועמה כל הנבראים נבחנים במבחן המציאות. מי מתאים לעולם החדש ומי לא. כמו ששינויי מזג האויר מביאים למבחן מי מותאם ומי יחלה חלילה. שינוי אויר העולם גורם את המשפט

ו. ה׳ מחדש את עולמו כל שנה מחדש. חותם חוזה הארכה לשנה נוספת עם כל הנבראים. ממילא אנו נבחנים, למי יחודש החוזה ולמי לא. 

ז. רה״ש הינו יום הרת עולם. כל שנה כשמגיעים אנו שוב ליום בריאת העולם/ אדם מתעורר במרום החזון. מחשבת הבריאה עולה וצפה, ועמה השאלה האם זה העולם אשר עלה במחשבה לברוא. הציפייה הגדולה מבעולם מתעוררת.

ח. בבריאת העלם רצה הב״ה לבוראו במידת הדין אולם ראה שאין העולם יכול להתקיים, אזי שיתף מידת הרחמים. אבל הקב״ה לא התיאש חלילה מאיתנו, הוא רק החליט להתאזר בסבלנות עמנו. כל שנה מחדש בימי הוד מיוחדים אלו, פונה ה׳ אלינו שוב בשאלה האם אנו מרגישים מספיק חזקים לעמוד בזכות ולא בחסד. האם ניתן כבר להעמיד העולם בדין או שצריך עוד רחמים. 

למה ה׳ מצפה מאיתנו לעמוד בדין? ביום שנזכה לעמוד בדין אנו נצדיק את בריאתנו. נזכה לחיות בזכות ולא בחסד. נזכה להיות שותפים לבורא בקיום העולם. 

בברכה בעז מלט