למה בראש השנה לא עוסקים בחטאים, לא מתוודים וכדו׳?
יסוד ראשון: על מה בעיקר האדם נידון, מה ההבדל המהותי בין צדיק לרשע? לא בכמות העברות, אלה היכן הוא ככלל נמצא. מהי מגמתו הכללית. אדם שכל מעינו עשות טוב, כלפי קלקוליו יש לקב״ה סבלנות רבה.
יסוד שני- עצם העיסוק בחטאים יש לו השפעה שלילית, המנמיכה את רוחינו ופוגעת בתשובתנו. אנו רואים זאת גם במישור הנפשי, אנו רואים אנשים שלא מתקדמים כי הם מבקרים את עצמם כל הזמן, ולא מצליחים להמריא למעלה.
אז כיצד ומתי נעסוק בתיקונים? הכלל הוא שהאהבה חייבת להיות קודמת ליראה. כאשר אנו ממלאים את ליבנו באהבה, אז אפשר גם לבנות יראה המועילה ולא מדכאת. ענינו של ראש השנה במידת האהבה ושל יום הכיפורים במידת היראה. דוגמא טובה לזה בעבודת שלום הבית. כאשר מתמלאת הסאה הקצף והתרעומת בין בני הזוג, אין יכולת בנפש לשמוע את הביקורות ולעשות עימן עבודה מועילה. לכן צריך להקדים עבודה במידת האהבה.
בהמשך ליסוד זה צריך להבין ולהקדים את העתיד לעבר. למרות שהמבנה ההגיוני הוא של חרטה וידוי עזיבת החטא וקבלה לעתיד. אנו בימים הנוראים מתחילים מהקבלה לעתיד. ראש השנה שייך לעתיד ויוה״כ דוקא מטפל בעבר. אנו צריכים לפתוח דף חדש ורק אז למחוק הקשקושים מהדפים הישנים.
איתא בחסידות שעבודת ראש השנה באהבה יוה״כ ביראה וסוכות בשמחה. אהבה הינה המידה העיקרית ביחס בין אדם לחברו. יראה ביחס לקב״ה ושמחה ביחס לעצמנו. נמצא שבראש השנה אנו מתקנים את היחס החברי שלנו למלכו של עולם. ביוה״כ את ההכנעה והקבלה מרובונו של עולם. ובסוכות את ההשלמה והאחדות. או בניית יחס של אבא, אדון, ובעל. או אירוסין נשואין ושבעת ימי המשתה. או מלכויות זכרונות ושופרות.
האתגר הגדול בראש השנה להמליך את השם למלך. איזו המלכה היא הראויה? כשאנו מפסיקים לחשוב כשני רשויות. כשאנו מסכימים בנפשנו שהקב״ה רוצה בטובתנו לא פחות מאיתנו ויודע את צרכינו יותר טוב מאיתנו. כשאנו מפסיקים לנהל מולו נהלי מסחר.
האתגר בראש השנה- תשובה מאהבה. אז לא אכפת לנו מה נחטוף העיקר שהשם ימלוך. ובתשובה מאהבה העברות כבר נהפכות למצוות, אז אין צורך בוידוי וכדו׳.
אבל קשה להסבר זה מדוע אחרי ראש השנה אנו כן מתודים, על החטאים מתחרטים?
א. אולי תשובתנו לא היתה שלמה, לכן אנו לא לוקחים סיכונים, ועל חטאינו מתוודים.
ב. דוקא בגלל שהיא כן שלמה, מתוך גדל אהבתנו לה׳, אכפת לנו לתקן אף אם לא נענש בגינם, אף אם לזכויות העברות כבר נחשבות.
ג. בראש השנה אנו מטפלים בעבר באמצעות העתיד. ביוה״כ אנו מטפלים בעתיד באמצעות התשובה על העבר. לכן אנו מתוודים ופורטים החטאים- כי אנו רוצים להתחיל חיים חדשים, בהם החטאים לא יהיו מנמיכים.
בברכה בעז מלט