פרשת חיי שרה פותחת בלשון:
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.( בראשית כג א).
והמדרש נדרש להסביר את הלשון המיותרת שבפסוק, את חזרת המילה שנה, שוב ושוב. ואומר שבת מאה כבת עשרים לחטא (שלא חטאה), ובת עשרים כבת שבע ליופי.
הפשט של המדרש מלמד ששרה אימנו היתה גם צדיקה וגם יפה, אבל המפתיע שהוא מביא את נקודת היחוס ליופי בבת שבע. האם זה הגיל הכי יפה לנשים?! ועוד שמהשואה זו למדנו שכשהיתה בת עשרים גם היתה יפה, וזה לא נראה פלא גדול שצריך לציינו?!
כשאברהם ושרה מגיעים למצרים בימי הרעב, אברהם אומר לשרה:
...וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.( בראשית יב, יא)
מכאן אנו גם רואים שהיא היתה יפה , אלה שהיא עכשיו בגיל 66 לפחות. ולא רק אברהם ראה בה יפה, היא אכן נלקחה לבית פרעה בשל יופיה. אם כן שרה היתה יפה גם בגילאים מבוגרים, ולמרות זאת המדרש בוחר דוקא להשוות את יופיה בגיל עשרים ליופיה בגיל שבע, למה?
התלמוד במסכת מגילה מציין ארבעה יפיפיות שהיו בעולם: שרה, רחב, אביגיל ואסתר. מה הוא בא לומר לנו? את תוצאות תחרות מלכות היופי של כל הזמנים?!
ולמה לא עושים תחרות יופי לבנות שבע?
נראה לומר שתחרויות מלכות היופי הנהוגות בעולם, מפספסות את העיקר, הן מחפסות יופי שהוא בר חלוף. ממילא הן משאירות מרירות בלב.
מזמור אשת חיל שאנו נוהגים לשיר בערב שבת, שהוא פרק לא במשלי, נדרש בחז״ל על שרה אימנו, ובו נאמר : שקר החן והבל היופי אשה יראת ה׳ היא תתהלל. היופי נקרא על ידי שלמה המלך הבל. כמו הבל הפה שנעלם ברגע כך גם היופי החיצוני של האדם. אולם סיום הפסוק אומר אשה יראת ה׳ היא תתהלל, במה תתהלל? אומרים חכמינו תתהלל בחן וביופי. מה כוונתם?
נראה שרוצים לומר שהיא תתהלל בחן וביופי הבאים בעקבות יראת ה׳.
אפשר לומר כך, יש יופי שבא במתנה משמים, ויופי זה כמו שבא כך גם הולך. ויש יופי המגלה את פנימיות האדם וצידקותו, ויופי זה נראה בעיקר בפני האדם, המראים את הפנים. בו מותר להתהלל כי אותו אנו רוכשים בזכות ולא בחסד.
ילדה בת שבע היא תמימה בלי הצגות ותחפוסות. שרה אימנו גם כשהיתה בת עשרים נשארה ביופיה הטהור כבילדותה, וכל ימיה שחייתה היתה הולכת ומתיפת מכח מעשיה הטובים.
מובא בזהר הקדוש שכאשר הגיעו אברהם ושרה למצרים, ואת שרה הוא החביא בתיבה. המצרים שבמכס התעקשו לפתוח את התיבה, ובפותחם נהיה אור גדול כאור השמש, והיתה השכינה שורה על שרה אימנו.
ישנם זקנים וזקנות שמפיקים אור גדול מעיניהם, אלו אנשים שפעלו בעולם הרבה טוב וחסד, ובזה הם יפים יותר מהצעירים.
שרה אימנו בגיל עשרים היתה יפה כמו בגיל שבע, ובגיל מאה היתה יפה יותר.
בברכה בעז מלט