וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.(בראשית כה, כח)

כיצד אהב יצחק את עשו? הוא לא ראה את רשעותו? והקב״ה אומר כי את יעקב אהבתי ואת עשיו שנאתי. 

רש״י מפרש שעשו היה צד את אביו בפיו ומרמהו. הפשט של הפסוק אכן מורה כן. אבל לפרושו יוצא יצחק טיפוס נאיבי שלא ידע עם מי יש לו עסק. 

הרב קוק מסביר באופן אחר, יצחק אוהב את עשו כי עשו ציד, כי הוא איש מעשה עם שתי ידיים ימניות. לתקן את העולם צריך אנשי מעשה ולא רק אנשי רוח. יצחק אמנם ראה את חסרונו של עשיו, אבל ציפה שבעבודת צוות של עשו עם יעקב הם יוכלו יחדיו לתקן העולם. כעין הסכם יששכר וזבולון. 

לזהר הקדוש יש הסבר שונה לאהבה זו, ויאהב זה עתיד שנהפך לעבר. יצחק הצופה למרחוק רואה בעתיד סיבה המצדיקה אהבה לעשיו. הוא ראה את הכוחות הטובים, נצוצות הקדושה החבויים בעשיו, ומכוחם אהב את עשיו, אפילו שעדיין אין להם ביטוי גלוי, הוא ראה את הגרים שיתווספו לישראל מעשיו כמו עובדיה הנביא ואונקלוס, גם רבי מאיר היה בן גרים ועוד גדולים בישראל. זה גם עניין ראשו של עשיו הקבור במערה. 

חשוב להדגיש שעם כל אהבתו לעשיו, את הברכה היותר חשובה שמר יצחק אבינו דוקא ליעקב. וגם הברכה שתוכננה לעשיו והגיעה ליעקב המחופס לעשיו, יצחק יודה עליה ויאמר על יעקב "גם ברוך יהיה". 

הרב קוק מסביר על פי פרושו, שיצחק אכן טעה באהבתו לעשיו, ובסוף הוא הבין שאין אפשרות לדרך משותפת של יעקב ועשיו, ורק על יעקב הוטלה משימת תיקון העולם. 

בברכה בעז מלט