1. מצוה לספר בחנוכה לבני הבית את הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו.
2. אין מספידים ואין מתענים החנוכה. ויש שאינם הולכים לבית העלמין בחנוכה.
3. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים בבית. עיקר המנהג הוא בחצי שעה הראשונה להדלקה. והכוונה רק למלאכות האסורות בחול המועד.
4. נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי גבינה זכר לגבינה שהאכילה יהודית את ראש הצוררים. וכן נוהגים לאכול מאכלים עתירי שמן זכר לנס פח השמן.
5. מצות הדלקת נרות חנוכה- המצוה הבסיסית הינה נר אחד בכל ערב מימי החנוכה, ושידלק לפחות חצי שעה משתשקע השמש. והיום כבר נהגו כולם להדר ולהדליק נרות בסדר עולה. ברם אם אין אפשרות להדליק נרות כמספר היום, מצוה להדליק אף נר אחד ויברך עליו.
6. כיון שצריך הנר לדלוק לפחות חצי שעה לכן מוטב לא לקחת את הנרות הקטנים, אשר אך בקושי מספיקים לחצי שעה. אלה יקח נרות גדולים יותר שידלקו שעה ויותר.
7. מצוה מן המובחר להדליק הנרות בשמן זית, אשר אורן זך ובהם נעשה הנס לחשמונאים בבית המקדש.
8. המצוה שידליק בעל או בעלת הבית את הנרות. וישנם חילוקי מנהגים בין העדות לגבי שאר בני הבית. האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות. מנהג הספרדים שמדליקים רק חנוכיה אחת ובעל הבית נותן לכל אחד להדליק נר בחנוכיה אם מתאפשר. אבל האישה לכל העדות והדעות יוצאת בהדלקת בעלה, וכן להפך אם האישה הדליקה הנרות הוציאה את בעלה.
9. כאשר הבעל חוזר הביתה מאוחר, האם עדיף שהאישה תדליק בלעדיו או תמתין לו? הכלל הוא פרסומי ניסא. יש להעדיף את הצד בו יש יותר פרסום. אם הבעל חוזר בשעה מוקדמת כשכל בני הבית עדיין ערים עדיף להמתין לו. ואם חוזר מאוחר כשהילדים כבר ישנים עדיף להדליק הנרות בזמן ולא להמתין לו.
אם לא הדליקה אשתו וכשחזר לביתו רק היא ערה- נחלקו הפוסקים אם נחשב פרסומי ניסא ויכול לברך
10. מקום ההדלקה- גם כאן נחלקו הדעות היכן עדיף. הכלל שוב הוא פרסומי ניסא. לכן נעדיף בפתח הבית או בחלון אם עוברים ושבים יראו הנרות. ואם אין חלון הפונה לרשות הרבים וגם דלת לא, ידליק על שולחנו ודיו. טעם הדבר הוא שמגמתנו להאיר לכל העולם את אור האמונה. בזמן הגלות כשרוחות רעות נשבו בחוץ עמנו הסתפק להדליק על שולחנו. אבל לאחר שובנו לארצנו עדיף להדליק באופן שהנרות יראו בחוץ.
11. גובה החנוכיה- לכתחילא יש להניח הנרות כשהשלהבת תהיה בגובה של יותר מג׳ טפחים ופחות מעשרה טפחים, דהיינו בין 24 ס״מ לבין 80 ס״מ. ואם לא יכול אזי שגובהם לא יעלה על עשרים אמה דהיינו 9.6 מטרים. טעם הדבר שהנרות צריכים להיות בגובה שבו יותר שולטת העין, ומעל לגובה מסוים העין כבר לא שולטת. מי שגר בדירה גבוהה ( בד״כ מכל לקומה רביעית), יש לו שתי אפשרויות או שידליק בפתח הבניין, או שידליק בביתו על שולחנו ויסתפק בפרסום לבני הבית בלבד. ואם ישנן דירות בבנינים סמוכים מול החלון שבדירתו יכול להדליק בחלונו.
12. עד מתי יכול להדליק הנרות? הכלל הוא עד שתכלה רגל מן השוק. ולא דומה הגר בעיר לגר בכפר. בעיר יתכן והוא יכול להדליק נרות בברכה במשך כל הלילה אם יש ברחובו עוברים ושבים. ובכפר יתכן שמשעה עשר כבר ידליק הנרות בלי ברכה. אולם אם ישנם עוד מבני ביתו ערים יכול להדליק כל הלילה.
13. ממתי יכול להדליק הנרות? לכתחילא יש להדליק מהשקיעה. אבל אם צריך לצאת מביתו ולא יהיה בזמן זה, מותר להדליק מפלג המנחה, שהיא שעה ורבע זמניות, בעונה זו פרושו כשעה וחמש דקות לפני השקיעה. ואם עשה כן צריך לשים מספיק שמן שידלק לפחות עד חצי שעה מהשקיעה.
13. כשהגיע זמן ההדלקה אסור לעסוק במלאכות הנמשכות לאורך זמן או לאכול ואפילו ללמוד, כדי שלא יעבור זמן ההדלקה.
14. יש להקפיד על מרווח מספיק בין הנרות כדי שלא יראו כאבוקה ולא ימיסו זה את זה. למנהג האשכנזים גם יש להקפיד שהנרות יהיו בקו ישר. ולכולם צריך שהם יהיו בגובה אחד. וכן לא יניחו מספר חנוכיות סמוכות זו לזו שבזה יתערבב אורן ולא יהא ניכרת כל חנוכיה בפני עצמה.
15. איסור שמוש לאור הנרות- אלה רק לראותן. הטעם כדי שיהיה ניכר שהוא נר מצוה לפרסם הנס. לכן נוהגים להדליק נר נוסף בכל יום הנקרא שמש, כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנר הנוסף, ויניחנו בריחוק מה משאר הנרות.
16. הדלקה עושה מצוה- לכן אם כבו לאחר מכן הנרות אין צריך להדליקם מחדש. ומצד שני יש להקפיד להדליק הנרות לאחר שהניחם במקומם הראוי ולא יטלטלם לאחר הדלקה.
17. סדר ההדלקה. יתחיל להדליק ביום הראשון את הנר הימני, ובכל יום יוסיף עוד נר מצד שמאל. ובהדלקה יתחיל להדליק קודם הנר החדש וכך יהיה מדליק והולך מצד שמאל לצד ימין.
18. שאריות הנרות- יכול להתנות מראש שמקצה למצותו רק את הנרות כפי מה שידלקו. ובלאו הכי שאריות השמן שבנרות מוקצים הם למצותם ואין לעשות בהם שמוש אחר, אלה ישרפם לאחר החנוכה.
בברכה בעז מלט