בס"ד                                                                כ' בשבט התשע"ד

מדוע מיד לאחר מתן תורה עם כל רוממותו וקדושתו עוברת התורה במעבר חד לפרטי המשפט שבין אדם לחברו, לדיני עבדים, מפתים, מזיקים ושומרים?

מדוע אין לפנות כלל לבתי משפט של הגוים, אפילו כשידוע שהם דנים כבתי המשפט של ישראל?

האם מטרת מערכת המשפט הינה לכתחילא או רק בדיעבד. כל זמן שיש סכסוכים בין אנשים צריך לבתי המשפט. אבל האם גם בעולם מתוקן יש צורך בבתי המשפט?

חכמינו מספרים לנו שהשאלה הראשונה שלאחר מאה ועשרים שנה ישאלונו בשמים הינה, האם נשאתה ונתתה באמונה?

בשמים מאוד מחשיבים את דרך התנהגותנו עם הבריות, ובמיוחד מביטים למשאנו ומתננו. 

לפעמים דוקא אנשים רוחניים החולמים חלומות גדולים, נשחקים מהחיים המעשיים. העולם הזה נראה בעיניהם שפל וחונק. ונפשם נחלשת בקרבם. 

הפתרון לשחיקה זו מתחיל מהברור מה תפקידנו כאן בעולם הזה. ומה ענינו של העולם. 

ה׳ לא ברא רק את העולמות העליונים, גם העולם הזה הגשמי מעשה א-לוהים הוא. האתגר האנושי על פי התורה איננו לברוח מהחיים הגשמיים לשמי עליונים. אלה לגלות את האורות החבויים בחיים הארציים. אם אנו מבינים שזו משימתנו, אזי תיקון החיים הגשמיים. הירידה לפרטי החיים ממלאים את ליבנו בחדות עולמים. אנו חשים באור ה׳ המתגלה בכל המרחבים, המחייה את כל הנבראים. (עיין בספר אורות מאמר צמאון לאל חי)

אומות העולם לא מכירים בקדושה הטמונה בחומר. לדידם מי שרוצה קדושה צריך להיבדל מהחומר. וממילא מערכת המשפט הינה דבר של בדיעבד ובכלל עניני החולין מקומה 

לא כן אומרת תורתנו. בית המשפט נקרא אלוהים. ואלוהים ניצב בעדת אל- אלו דייני בית הדין. אנו מאמינים בעולם הזה. לא רק שהוא בר תיקון, אלה אף שהוא מחויב תיקון. אנו בטוחים שיבוא יום והחיים הגשמיים יתקדשו. זהו סוד האופטימיות הישראלית וסוד נצחיותנו. 

אנו מאמינים שיש הרבה אור בתוך הגשם. אנו מאמינים בעולם הזה ורוצים לתקנו. אנו מתמלאים בחדוה ושמחה מסידור החיים באורחות ישרים. 

מטרת מערכת המשפט לדידנו איננה רק פתרון וסכסוכים. אלה הנהגת החיים כפי רצון הא-לוהים.

בברכה בעז מלט