מדוע ציוה השם לטפל באשה שוטה בדרך כה ניסית?

ראשית נקדים את קיצורם של דברים. הפרשיה (בפרשת נשא) עוסקת במקרה שהבעל הזהיר את אשתו לבל תסתר עם איש פלוני והיו שני עדים לאמירה זו. ואחר כך בא עד והעיד שהיא נסתרה עם אותו פלוני. במקרה כזה היא נאסרת על בעלה עד שתיבדק במים המרים. 

סדר הבדיקה: היו מעלים אותה לירושלים לבית הדין הגדול. והם היו מדברים אל ליבה, אם היתה מודה שטמאה היא- יוצאת מבעלה בגט ומפסידה כתובתה. אם אומרת טהורה אני. היו משקים אותה לעין כל במים קדושים הנלקחים מן הכיור שבמקדש. עליהם שמו עפר שנלקח מקרקע המקדש, וכן שמו בכוס המים קלף בו כתובה פרשת אשה שוטה, כתב שנמוח במים. ובמים אלו השקו את האשה. אם האשה אכן נטמאה, היו המים מפילים את בטנה וסופה שהיתה מתה מכך. אם לא זינתה תחת בעלה ולא נטמאה היתה מתברכת, שאם לא היו לה ילדים תזכה בילדים. אם ילדה בצער- תלד ברווח וכדו׳. 

הבדיקה לא היתה בודקת אותה(לא עובדת) אם בעלה לא היה נקי מעוון. ונחלקו מהוא נקי מעוון לענין זה? יש אומרים שהכוונה שהבעל אכן פרש מאשתו מאז שקינא לה. יש אומרים שהכוונה שהוא לא בעל שום בעילה אסורה כל ימיו. 

ועוד אמרו חכמינו שכשם שהבדיקה היתה בודקת אותה כך היתה גם בודקת את הבועל, ואם היא נטמאה, בזמן שבטנה היתה נופלת, גם בטן הבועל היתה נופלת, לא משנה היכן היה.(סוטה פרק חמישי). 

בתקופה שבה רבו הקלקולים של עריות בישראל, חדלו לבדוק את נשות ישראל במים המרים.

אומר הרמב״ן : והנה אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי הענין הזה. שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל בהיותם עושים רצונו של מקום, כי חפץ למען צדקו, ליסר הנשים לבל תעשינה כזימת יתר העמים. ולנקות ישראל מן הממזרות, שיהיו ראוים להשרות שכינה בתוכם. (ע"כ)

היוצא מדבריו שדוקא כאן שינה ריבונו של עולם ממנהגו והסכים לגלות בדרך ניסית אם נעשתה תועבה כדי לנקות אותנו מקלקולי העריות. שהם היותר מזיקים ומונעים השראת שכינה בישראל. רק כאשר עם ישראל בכללותו היה שמור מן הנאוף היו זכאים לגילוי נס זה. עיקר השגת הקדושה והשראת השכינה בישראל תלויה בשמירת קדושת המשפחה. 

כאן מובאת ההצעה התורית לכל מחפשי הסגולות והקדושה, ההצעה לשמור על הטהרה בחיי המשפחה. במיוחד שומה עלינו להזהר בזה ביותר בדור שלנו בו המתירנות מפילה חללים רבים והנסיונות קשים יותר מבעבר. 

בברכה בעז מלט