בס"ד ערב חג השבועות התשע"ד
המילה כפיה עושה לנו ללא ספק רגשות שליליים. ומה נאמר על התורה? הרי אף אותה קיבלנו בכפייה. לשם מה ניתנה לנו התורה בכפייה?
מובא בתלמוד:
"ויתייצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (שבת פח)
הפליאה גדלה במיוחד לאור העובדה שישראל רצו לקבל התורה, אמרו נעשה ונשמע, אז למה צריך כפייה כשבכלל העם רוצה התורה??
א. כפייה כמשלימה את הבחירה.
אדרבה בגלל שבני ישראל רצו את התורה, לא היתה זו כפיה נגד בחירת העם, אלה תוספת קומה לבחירה. כי הבחירה מעלתה ידועה שהיא מאפשרת את החיבור לתורה בכל ליבנו, אבל חסרונה שהיא ברת שינוי. מי יודע היכן יהיה הרצון שלנו מחר או מחרתים. אולי בדור מן הדורות נפסיד את תורת השם חלילא בגלל רפיון באומה, לזה נתן התורה בכפייה.
ב. כפייה = מתנה גמורה, בלי חרטות.
כפיית הר סיני מבטאת החלטה גמורה של ה׳ ממנה לא ישוב אחור. אם אנו מחויבים לתורה גם השם מחויב אלינו. זו התורה לא תהא מוחלפת.
ג. כפייה= טבע יהודי קדוש= כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
כשאנו מדברים על כפייה אצל ריבונו של עולם, אין היא דומה כלל לכפייה של בשר ודם. אצל בשר ודם כפייה מדכאת ומונעת כוחות חיים מלהופיע, ברם כפייה שלו יתברך אינה מדכאת הטבע שלנו אלה יוצרת הטבע שלנו. השי״ת במעמד הר סיני הרים אותנו מעל לכוכבים. וזהו שאומר שיר השירים כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
ד. כפייה=לא יטוש השם עמו
כאן כידוע טעו והטעו הנוצרים, הם טענו שהשם התחרט על שבחר בעם ישראל והם כביכול ממשכי דרכו על עמ״י. כידוע השם הבטיח לנו שלא יטשנו, והדברים מפורשים במקומות שונים בתנ״ך. מעבר לכך שזו קטנות מוחין לחשוב שהשם טעה ולא ידע במי בחר או כיצד ננהג וכדו׳.
ה. כפייה = גאולה לא תלויה בתשובה אלה חייבת להגיע בכל מקרה.
בגמרא מובאת מחלוקת של החכמים רבי אליעזר ורבי יהושע האם הגאולה תלויה בתשובה או לא, וכידוע שנפסק להלכה כרבי יהושע שהגאולה לא תלויה בתשובה. ואם חלילה עמ״י לא ילך בדרך התורה, כיצד יגאל? אלה שרבי יהושע גם מסכים שעמ״י יצטרך לעשות תשובה, אולם מובטחים אנו שיעשה תשובה כי התורה מוטבעת בו ולא תסור מזרעו. אם כן משמעות הכפייה- ודאי עתידים ישראל לחזור בתשובה שלמה.
לכן גם דאגתנו לאומה איננה חלילה מחשש מה יהיה, כי בטוחים אנו שהגאולה בא תבוא ואיתה גם תשובת ישראל. אלה שהדאגה הינה לחיי היחידים, כי ברור שכל אחד ואחד מעלת תשובתו תלויה בזמנה. וככל שאור השכינה יעלה ויגדל, כך מעלת התשובה הפרטית תלך ותקטן. ולא דומה המתגבר על יצרו בהיותו צעיר לימים לזה שרק בערוב ימיו מתקן את דרכיו.
בברכה בעז מלט