כולם יודעים כמה המחלוקות הרסניות, כמה נזק גורמות, כמה הן משפילות את רמת החיים ושמחתם, ומחבלות בשלמות הצבור.
אבל כיצד אפשר לפתור אותן, זו שאלה גדולה.
אנו פוגשים אותה בגדול בפרשת קורח. ועיון בפרשה יכול ללמדנו כמה עצות בהתמודדות איתה.
אבל ראשית אביא הסיפור בקצרה:
קורח שהוא משבט לוי ומנושאי הארון לוקח בדברים את דתן ואבירם ואון בן פלט בני שבט ראובן ועוד 250 ראשי סנהדראות. הם באים בטענות כלפי משה ואהרן:
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְ-ה-וָ-ה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְ-ה-וָ-ה:( במדבר טז, ג).
סופו של הסיפור קשה, קורח דתן אבירם נבלעים באדמה, וה250 איש נשרפים בזמן שהביאו למשכן מחתות עם קטורת.
און בן פלט לעומתם נשאר לפלטה, הוא ניצל מהבליעה באדמה. כיצד הוא ניצל?
מובא בחז״ל שאשתו טענה כלפיו טענה חזקה, מה אתה תרויח מהמחלוקת? אם קורח יצליח במהלך- קורח ירויח. ואם יפסיד משה ואהרן ואליצפן ישארו בתפקידם. ואתה לא תקבל כלום בכל מקרה, רק להפסיד אתה יכול. היא נותנת בעצם גם לנו עצה לחיים, לחשב רווח והפסד ובכך לותר על כל מיני מהלכים מפוקפקים שלא יקדמונו. מעניין שאון בן פלט לא מיד חזר בו, הוא טען בפני אשתו שהוא נתן להם כבר מילה. כיצד היצר הרע שלנו עובד? אין לך מילה? אתה הבטחת לאנשים...אשתו הצדיקה אמרה לו שהיא כבר תטפל בנושא הזה. היא השקתה אותו יין והרדימה אותו, וכאשר ״חבריו״ באו לקרוא לו, היא ישבה בפתח אוהלם בשערות סתורות והם ״בצידקותם״ התרחקו מהאוהל של און בן פלט.
כיצד משה רבינו מנסה לפתור את המחלוקת?
ראשית הוא נופל על פניו. אומר אור החיים הקדוש שזה כנגד טענתם של קורח ועדתו מדוע תתנשאו, לכן נפל על פניו כעבד המשתחוה לפני השררה.
עוד ניכר שמשה חולק להם כבוד והוא מקרב אותם.
כי פעמים שהמחלוקת שורשה בקנאה בזולת. והקנאה מחלחלת בעיקר בלב מי שאינו שמח בחלקו. לכן אומר לקורח רב לכם בני לוי, אשריכם שזכיתם שיבחר בכם השם וקירבכם אליו לעבוד במשכן ולעמוד לפני העדה לשרתם.
בזה משה גם עונה על טענתם שכולם קדושים. הם מדברים בשם השוביניזם, ומשה עונה להם שאין דבר כזה. תמיד יש בחברה מדרגות. גם בקבוץ יש שוים יותר ויש פחות. במיוחד כאשר המדברים בשם השיויון הם בעצמם בעלי שררה ומחפשי שררה וכבוד.
עוד אומר להם משה:
וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְ-ה-וָ-ה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו:(במדבר טז, ה)
מה כוונתו כשאומר ״ בֹּקֶר וְיֹדַע יְ-ה-וָ-ה ״?
1. יש מפרשים שמשה בעצם אומר להם לכו לישון על זה, כי יש מחלוקות הצצות מסערת רגשות ומכניסת רוח שטות. וכאשר ילכו לביתם ירגעו ויתפכחו. בעצם און בן פלט גם ניצל בזכות זה. הוא הלך לביתו ואשתו יכלה בינתיים לפעול את פעולתה ולמנוע המיתה.
2. או נאמר שמצע הגידול למחלוקות הינו הלילה וההסתר. והגילוי הינו דרך לפתרונם. באו נשים על השולחן את הטענות, לעין השמש. לכן אומר להם: בֹּקֶר וְיֹדַע יְ-ה-וָ-ה.
מי מבעלי המחלוקת אכן חשש מהחשיפה לעין השמש? דתן ואבירם. כל ענינם תמיד היה לדבר מאחורי הגב, לכן הם אמרו לא נעלה, ובכך גרמו לעצמם לרדת לתוך האדמה.
3. ויש אומרים שמשה חיכה לבוקר שהוא זמן של חסדים בעולם, ולא רצה לעשות הברור בזמן בין הערביים שאז יש תגבורת של דינים. אנו אכן רואים שהרבה מהמחלוקות מתפתחות בזמן של קשיים ודינים ונעלמות בזמן של חסד. להגיד בבוקר חסדך. כבר אמרנו שדתן ואבירם לא זכו לעלות למשכן וענשם היה הקשה ביותר. אבל ה250 ראשים שכן הגיעו למשכן, שכן חיכו לבקר אמנם נשרפו בהקריבם קטורת, אבל היה במיתתם לפחות כפרה, ואכן זכו להתקרב אל השם ולבקר בהיכלו.
דרך טיפול נוספת במחלוקת היתה להקריב את המחלוקת לפני השם. משה קורא לקורח ועדתו:
לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְ-ה-וָ-ה(במדבר טז, יא)
הטיעון של משה הינו פשוט. אני לא חילקתי ג׳ובים לאף אחד, התפקידים חולקו על ידי השם ולא על ידי. לכן טענותיכם בעצם הינן כלפי השם יתברך. אבל יש גם ללמוד מזה לכל הדורות. רבות מהמחלוקות יכולות להיפטר אם נשכיל ונכיר שכל השררות מאת השם הן. יש מנהיג לעולם והוא נותן לכל אחד את התנאי חיים המתאימים לו לתיקונו עלי אדמות. ומה לנו לקנא במוכן לחברנו והוא איננו שלנו. כלל אמרו לנו חכמינו שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה. אם נשנן לעצמנו כלל זה כל אימת שתתעורר בנו איזו קנאה בזולת נחסוך מעצמנו צרות ומחלוקות.
בברכה בעז מלט