פלא גדול מדוע קרח ועדתו באו בטענה זו דוקא. לטעון כנגד משה ואהרן שהם מתנשאים, מתגאים?! לא היו להם רעיונות יותר טובים?!
הלא על משה מעידה התורה שהוא ענו מכל האדם. וגם אהרן הכהן היה ענו גדול. מובא בתורה שכאשר ביקש השם ממשה שיקח על עצמו את משימת הוצאת בני ישראל ממצרים. משה לא הרגיש בנוח כלפי אהרן אחיו שעד אז הנהיגם ונשא את סבלם במצרים. אז עונה השם למשה,״ וראך ושמח בליבו״, אהרן ישמח לראותך מחליף אותו בתפקיד. כמה אנשים יש שיכולים לראות בשמחה את אחיהם מחליפם?
אז על שני אלו הצדיקים בחרו קרח ועדתו לטעון מדוע תתנשאו??
1. הטענות שהעולם טוענים כלפי זולתם אינם משקפים את מומי הזולת אלה את מומי עצמם. פשוט שקורח בגלל שחמד את הגדולה והכבוד בא בטענת מדוע תתנשאו, אפילו שאין כל קשר בין הטענה והאמת ולא כלום.
2. כאשר באים בעלי תככים ומדון ורוצים להשפיל מישהו, במה הם באים להיטפל? במעלותיו או בחסרונותיו. ברור שבמעלותיו, שהרי בגינם הוא זוכה לכבוד והערכה, ואותם הם רוצים להשפיל. לכן פשוט שבטענתם מדוע תתנשאו הם תקפו את משה ואהרן במה שידעו שהם חזקים, וטענו שאין הם כה צדיקים כמו שהם נראים לצבור.
3. משה ואהרן דוקא משום שלא היתה בהם כלל גאוה, גם לא הקפידו בהתנהגותם להתרחק כל כך מהנראה כגאוה. קורח לעומתם דוקא משום שהיתה לו גאוה ורדיפת הגדולה, היה מקפיד להראות כעניו אולי בחיצוניות היה נראה יותר מהם כעניו. ולכן חשב שהוא שכה מקפיד על הענוה, זכאי להתלונן על ״ההתנשאות״ של משה ואהרן. מה שבאמת לא היה כלל נכון.
4. קורח כן הבחין והבין שאין למשה ולאהרן כל נגיעה אישית. רק טובת ישראל עומדת נגד עיניהם. וזה בדיוק מה שהציק לו, כי זה חשף את קלונו וחסרונו. אז כיצד יכל לטעון מדוע תתנשאו? אלה שלדעתו הם התנשאו מעל לפרטיותם וכיצד יוכלו להתפלל עבור ישראל ולדאוג לצרכיהם כשהם רחוקים כל כך מכל עניני העולם הזה. דוגמא לכך אנו מוצאים בהדרכת התורה למינוי שליח צבור שיש להעדיף אדם נשוי ומטופל בילדים שעולו על צווארו. וכך מתוך שיתפלל בכל ליבו על צרכיו גם יוכל להתפלל עבור צרכי שאר הצבור בכל לבו. והאמת מהי?
האמת שהכהנים צריכים להתרומם ולהתנשא מעל לחסרונות. לכן מצווים להתרחק מהמות וטומאתו וכדו'. וזהו שהתורה בהמשך הפרשה לאחר שבני ישראל הגיעו לפחד מהקודש וסכנותיו. מצוה התורה על הכהנים לשמור את משמרת הקודש.
בברכה בעז מלט