בס"ד ה' בתמוז התשע"ד
מה כוונת בלעם בברכה זו שברכנו? ומה הקשרה לדברים הקודמים לה?
ראשית נראה את הפסוקים בברכה הראשונה שברך בלעם את ישראל:
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל: {ח} מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְ-ה-וָ-ה: {ט} כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: {י} מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ:(במדבר כג)
הקשר הפסוקים מורה שבלעם מודה שאין ביכולתו לקללנו כי השם לא חפץ בזה. והשם לא חפץ בזה כי אנו עם השוכן לבדד. ומה הקשר בין עם בודד לחוסר כעס של השם עלינו? וכיצד בכלל הוא כן חשב שיוכל לקללנו?
או נשאל באופן כללי יותר כיצד קללות בכלל יכולות להזיק?
רבינו בחיי מסביר את דברי בלעם כך:
אי אפשר לי לבוא כנגדם לא מצד ראשיתם ולא מצד אחריתם. לא מצד ראשיתם לפי ששרשם חזק כחוזק הצור שאין כוח באדם לעוקרו. כי הם משתלשלים ובאים מהצורים והגבעות הם האבות והשבטים שזכותם חזק מצור. ולא מצד אחריתם לפי שהן עתידין שינחלו העולם באחרית הימים, וכל העכו״ם יהיו אובדים והם לבדם קיימים, וזהו שאמר לבדד ישכון.
פרוש בכוון זה מביאים פרשנים רבים וביניהם רש״י ואונקלוס.
אבל מה התחדש כאן לבלעם שבגינו אין הוא יכול לקללנו?
אור החיים הקדוש נזקק לשאלתנו וביאורו כך:
בלעם בא לנמק מדוע איננו יכול לקלל את ישראל. כי הקללה באמת לא יכולה לפעול נגד רצון השם, אלה שאם יש בשמים כעס על מישהו על חטאו וכדו׳, אז יש סיכוי להזיקו, כי אפשר שהשם יאריך אפו ולא ימהר להיפרע מהחוטא ואפשר אחרת. בפרשת הדרכים הזו נכנס המקלל בנסיון למנוע את ארך האפיים לחוטא. ״ אבל אם אין לו עון לא תועיל קללת המקלל כלום״ אומר אוה"ח. לכן אומר בלעם ״מה אקוב לא קבה אל״.
תנאי נוסף ליכולת לקלל, צריך המקלל שתהיה לו איזו נקודת חיבור למקולל דרכה יוכל להכנס ולפגוע. לכן אמר בלעם הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. עם ישראל הינו מין מחצב נפרד משאר העולם ואין לו לבלעם כל נקודת חיבור איתם שדרכה יוכל לפגוע ולהזיק להם.
ועוד מוסיף אור החיים, כיצד אפשר לעקור אומה המתקימת עד סוף העולם? הרי היא מובטחת שלא תכלה.
מדבריו אנו יכולים גם ללמוד על כוחן של ברכות, כוחן להועיל ביחוד כשהן מצטרפות לזכות שישנה למבורך. ולפי מידת הקשר של המברך למבורך.
אנו נמצאים בימים קשים לישראל. ממשיכי דרכם של בלק ובלעם עדין רוצים לבלע העם. וכמו שאומרים בפסח בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. כל האומה עכשיו באבל על רצח שלושת הנערים הנאהבים והנעימים. מאמינים אנו שעוד יבוא יום נקם ושילם לאויבנו, ומאידך יום קבלת שכרנו. וכמו שאומר כאן רש״י:
לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות עובדי גילולים, שנאמר כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' (ירמיה ל, יא), אינן נמנין עם השאר.
בברכה בעז מלט