השאלה העולה כאן וכי רק לרשעים ישנן שואות והלא גם הצדיקים חוטפים צרות? 

בסיפור מהפכת סדום ועמורה התורה מאריכה לספר על הויכוח בין אברהם אבינו לקב״ה האם להציל את סדום או לא. אבל מה שאין בסיפור התראה לאנשי סדום. מה זכו אנשי נינוה לדוגמא שקיבלו איתות מראש על המהפכה שהולכת להגיע אליהם ואילו אנשי סדום לא קיבלו וישר קיבלו את המהפכה?

נראה לומר שהקב״ה מביא איתותים לכולם לפני שהוא נפרע מהם אלה שישנם כאלה שמביטים על איתותיו ויש שלא. 

נראה שכישלונם של אנשי סדום במלחמה עם ארבעת מלכי הצפון שמתוארת בפרשת לך לך היתה איתות ענק משמים. אבל הם לא הפנימו אותו. לאחר כישלונם אברהם אבינו יצא להילחם בארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט בן אחיו ועל הדרך הוא שיחרר את השבויים והשלל שנלקח מאנשי סדום ועמורה. מלך סדום בא לקראתו ופוגש אותו בעמק המלך ליד ירושלים. וכך נאמר:

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָר לָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ: {יח} וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: {יט} וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: {כ} וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל: {כא}  חמישי  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ: {כב} וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: {כג} אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:

השאלה מדוע בתוך תיאור המפגש והדיבור בין מלך סדום נכנס גם תיאור המפגש עם מלכיצדק מלך שלם?

נראה לומר שהתורה מדגישה את הניגודיות בין מלכיצדק לבין מלך סדום, לכן גם זה נקרא בשמו וזה רק מלך סדום. כשאברהם נותן מעשר מכל השלל למלכיצדק הוא בעצם גם משדר למלך סדום שכל השלל שייך לו. אבל כשמלך סדום מציע לאברהם להתחלק בשלל, אברהם מסרב בתוקף, מדוע?

אמנם הפסוקים אומרים במפורש , אבל כיצד אברהם אומר למלך סדום אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ ואילו לפני שני רגעים אברהם נותן מעשר מכל השלל למלכיצדק?

בעצם אברהם אומר כך: כל השלל מהמלחמה שייך לי ומתוכו הפרשתי מעשר לכהן. אבל אינני רוצה שום דבר שהיה פעם שלכם אפילו שעכשיו הוא שלי. 

מפרעה מלך מצרים אברהם לא סירב לקבל מתנות אבל מסדום סירב אפילו לשרוך נעל, מדוע?

עם סדום יש לנו ויכוח אידאולוגי. הם טוענים אסור לותר לחלשים, אסור לגמול חסדים. צריך דין יבש- שלי שלי ושלך שלך. הם היו רשעים אידאולוגיים. והשם ברוב רחמיו גלגל להם את התבוסה במלחמה וכך הם נצרכו לחסד אברהם. מלך סדום רוצה להימנע מלקבל חסד ולכן מנסה להתמסחר עם אברהם. אברהם אבינו דוקא ממלך סדום לא רוצה כלום, כדי להשאיר אותו במצב של מקבל חסד, אבל אנשי סדום לא למדו לקח והמשיכו להרשיע עד שהשם נפרע מהם. 

נחזור לשאלתנו הראשונה, השם תמיד מאותת. יש כאלה אנשים שמתעוררים ומשנים את דרכם ויש שלא וחוטפים את השואה. על זה מדבר דוד המלך אם אתה קשוב להשם לא תקבל שואה פתאום. 

בברכה בעז מלט