בס"ד                             כ"ח חשון התשע"ה

יעקב אבינו ניצל חלון הזדמנות שנקרא לו, עשיו מגיע אליו כשהוא עייף ורעב ולהוט לאכול ויעקב מנצל את הרגע. 

{כט}  וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: 

{ל}  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם: 

{לא}  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: 

{לב}  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: 

{לג}  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: 

השאלה היא מה טיבה של בכורה זו. בכורה שעשיו בז לה ואילו יעקב כה חשק בה?

אבן עזרא (ועוד פרשנים) פרש:

 והבכורה שייקח פי שנים בממון אביו. ויש אומרים שיש לבכור לעולם מעלה על הצעיר לקום מפניו ולשרתו כבן לאב: (אבן עזרא) 

זהו הפרוש הפשוט והמקובל לדורות למילה בכורה. אבל קצת קשה לקבל שעשיו בכזו קלילות הסכים לוותר על חלקו בירושה?

עונה על כך אבן עזרא:

וטעם הנה אנכי הולך למות. שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד שמא יהרגוהו החיות. ויתכן שימות קודם אביו: (אבן עזרא) 

לשיטתו עשיו העדיף להרוויח דבר מה כאן ועכשיו מאשר פוטנציאל גדול שמי יודע אם בכלל יקבל. ואולי גם יצחק אביהם לא היה עתיר בנכסים באותו זמן ולכן לא החשיב את הירושה. 

הסיעה השנייה של הפרשנים מסבירה שאז באותם ימים לא היה דין כפל בירושה לבכור. והעסקה בין יעקב ועשיו היתה על תפקיד הכהונה הנוהגת בבכורים. 

אומר רש"י   בכרתך. לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקרב להקב"ה: (רש"י)

ומה טיבה של כהונה זו?

אומר רש"י  הנה אנכי הולך למות. (מתנודדת והולכת היא הבכורה, שלא תהא כל עת העבודה בבכורות, כי שבט לוי יטול אותה. ועוד)

אמר עשו מה טיבה  של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה, כאותה ששנינו (סנהדרין כב:), אלו הן שבמיתה, שתויי יין ופרועי ראש, אמר, אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה: (רש"י)

לשיטה זו יעקב קונה מאחיו את היעוד הכוהני שהיה אמור להינתן לבכור. כשהם עוד היו ברחם אימם היו רבים ביניהם בנחלת שני עולמות. אם כן עשיו רצה גם את החלק של העולם הבא. אבל עכשיו עשיו נואש לעבוד על מידותיו כדי לזכות לקדושה, ומעדיף להסתפק בטוב העולם הזה. 

ועל מה ויתר יעקב?

על נזיד העדשים- על ההנאה והנעימות הרגעית. לא ויתר על העולם הזה בעצם. עשיו בחר באכל ושתה כי מחר נמות. ויעקב ביגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. 

אנו מבינים שיש קשר בין התרוצצות הבנים בבטן אימם- לקניית הבכורה-ללקיחת הברכה מעשיו על ידי יעקב-לנשיאת לאה ברמייה בנוסף לרחל. 

אם נשפוט את טבעה של בכורה זו מהברכה שגנב יעקב לעשיו, זו ברכה גשמית של העולם הזה. את הברכה הרוחנית יעקב מקבל בזכות עצמו כאשר הוא בא לצאת לחרן. זה יותר מתאים להסבר האבן עזרא. 

אם נשפוט מלאה שיעקב נשא לאישה בשל תרמית של לבן. ומובא במדרש שהיו הבריות אומרים שלאה לעשיו ורחל ליעקב. אז את לאה קיבל יעקב בגלל שקנה מעשיו את חלקו.  דוקא ממנה נולד שבט לוי שנבחר לכהונה. זה מחזק את הסבר רש״י שהבכורה היתה זכות הכהונה.

או נאמר שהתכנית המקורית היתה שעבודת הכהונה תינתן לבכורים, ואם כן דוקא יוסף נועד לכהונה. ולאה זכתה למלכות. ובברכה שיעקב גונב מעשיו הוא מקבל את המלכות. אז מתיישב הסבר האבן עזרא. 

אולי צריך לומר כך. יעקב לקח מעשיו שני דברים. בקניית הבכורה זכה בכהונה. בראשו של עשיו. בזכות זה הצטרפו ברבות השנים מצאצאי עשיו לעם ישראל גרים שמהם יצאו רבי עקיבא, רבי מאיר ועוד.  ולאחר שהפריד בין עשיו הרשע לחלק הקדושה. בא גם להשיג את הברכה הגשמית שהיה עשיו אמור לקבל לצורך תפקידו בתיקון העולם. תפקיד שעשיו התנער ממנו. 

יצחק אבינו חשב ששני בניו יעבדו בצוותה על תיקון העולם. הוא לא היה מודע לנבואה שקיבלה רבקה אשתו ״שני לאומים ממעיך יפרדו״

יעקב נדחף מפנימיותו לקחת אחריות על תיקון העולם וכיון שעשיו התנער מאחריות, יעקב לקח על עצמו את שני התפקידים. לכן קיבל שתי נשים ושני משיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. 

בברכה בעז מלט