בפרשת ויחי מברך יעקב אבינו את יוסף ובניו בברכה שהפכה לדורות לברכת הבנים וכך מברכם:

{יד} וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר: {טו} וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱ-לֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה: {טז} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: 

1. הפסוק אומר ויברך את יוסף, אבל מה ברכו?

2. בברכתו לאפרים ומנשה פונה למלאך. ומדוע לא פונה אל השם? והאם אין כאן קיצוץ בנטיעות?

3. מה פרוש ויקרא בהם שמי?

4. למה ממשילם לדגים?

1,2. לדעת הספורנו יעקב ברך את יוסף אבל הכתוב לא סיפר מה ברכו. והמשך הפסוק הוא הכנה לברכת הבנים. בכך גם עונה הספורנו על השאלה השניה- אין כאן קיצוץ בנטיעות כי יעקב פונה להָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱ-לֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ומבקש ממנו שיצוה למלאך לברכם. אם כן יעקב פונה כאן רק לאלוהים ולא לאיזה מלאך.

לדעת הרמב״ן ורבינו בחיי אכן יעקב לא ברך את יוסף וברכת בניו היא גם ברכת אביהם. וגם לשיטתם המשך הפסוק הוא הפותח את ברכת הבנים ולכן אין קיצוץ בנטיעות. 

אבל אור החיים סובר שיוסף עצמו כן התברך כאן. ומה ברכתו? בתיבה ויברך נמצאת ברכתו , ושתי אפשרויות: או שיהא תמיד מבורך או שיהא מפתח הברכות מסור לו. 

ועל השאלה השניה עונה אור החיים שהמלאך כאן לא מכוון לכוח אחר זולת השם, אלה הכוונה למאמר השם, כי קול השם חוצב להבות אש. גם לשיטתו יעקב פונה רק לה' שיברך הנערים.

3. ויקרא בהם שמי-

בזה רבו הדעות:

לדעת בעל הטורים הכוונה שכל שבטי ישראל יקראו על שם יוסף. לדעת זקנים הכוונה שבני יוסף יחשבו גם הם שבטים כשאר בני יעקב. 

לדעת הרמב״ן ועוד הכוונה שיחשבו בני אברהם יצחק ויעקב. שמי הכוונה ליעקב אבינו. 

בדומה לזה מפרש הספורנו וכך כותב:

ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק. לא שם תרח ונחור כי הצדיקים לא יקרא עליהם שם אבותיהם הרשעים וכן בהיפך כאמרו רז''ל (סנהדרין פרק אלו הן הנחנקין) דקרינן לרשיעא אפילו בר צדיקא רשיעא בר רשיעא שלא יתיחס לאביו הצדיק אבל יתיחס לאיזה מאבותיו הרשעים ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת האל יתברך באופן שיהיו ראוים להתיחס לאברהם וליצחק על דרך יחד לבבי ליראה את שמך:(עד כאן)

תורף דבריו שברכם שיהיו תמיד ראויים להיקרא בני אברהם יצחק ויעקב. 

והכלי יקר הלך בדרך אחרת

   ויקרא בהם שמי ושם אבותיי. שיקרא להם כל מה שמורה עליו שמי ושם אבותיי, כי שם ישראל ע"ש כי שרית עם א-להים ואנשים, כך יהיה צדיק מושל ביראת ה', ויעקב ע"ש עקב רב טוב הצפון לצדיקים, כי תמיד ראשיתם מצער ואחריתם ישגא מאד, ואברהם ע"ש אב המון גוים כך יהיו ראש לכל האומות, ויצחק תרגומו וחדי, כך תהיה תמיד השמחה במעונם.(ע״כ)

לפי הסבר זה אין זו רק "כבוד" שיקראו בני אברהם יצחק ויעקב, אלה ברך את הבנים שכוחם המיוחד של שלושת האבות ילווה אותם בחייהם.

4. המשילם לדגים

אומרת הגמרא שיעקב ברכם שלא תשלוט בהם עין הרע כמו הדגים, שאין עין הרע שולטת בהם.

 מסביר אור החיים למה הוצרך כך לברכם, לצד שמקום דירתם הוא נגדי בקצה האחרון לבחינת הלידה, לזה הגדיל בהם כוח המוליד. 

כוונתו כנראה לומר שהמים בטבעם קרים ומתנגדים להולדה, לכך ברך הדגים בברכה מיוחדת שיוכלו להוליד ברווח. וכאן ברך את בני יוסף גם כן שיהיו מבורכים כדגים. ומוסיף לומר שבני יוסף קבלו יתרון על הדגים כי התברכו בברכתם אבל בשונה מהדגים הם חיים על האדמה שבה כח הריבוי  טוב מבמים. 

ונראה שבדומה לדגים בני רחל אימנו ירשו מאימם את קושי ההולדה. בנימין אמנם ילד עשרה בנים אבל בהמשך היה השבט הקטן ביותר בין השבטים. אילו בני יוסף לצד ברכתם המיוחדת דוקא הולידו שבטים גדולים. ובעצם אם נתייחס אליהם כשבט אחד הרי שהם נהיו הגדולים ביותר בישראל. וברכה זו חושפת כוח הטמון בשם יוסף אביהם.

בברכה בעז מלט