אילו ישראל לא היו חוטאים בחטא העגל,כיצד היתה ההיסטוריה נראית?
אמנם אין בוכים על חלב שנשפך,אין אפשרות לחזיר את הגלגל אחורנית,אבל כיון שמקובלים אנו שעוד נגיע להשלמת התיקון של חטא העגל,טוב לדעת כיצד ינהג העולם,לאחר התקון.וגם היום ,כל זמן שעוד לא הגענו לעתיד המיוחל,הרי זה סימן שאנו בעצם עוד לא סיימנו לחטוא בחטא העגל,אז כדאי לנו להתבונן ולהבין את שורשי החטא,למען לא ניפול בו בהזדמנות הבאה שהוא יעמוד לפתחינו.
מובא במדרש רבה לפרשת משפטים (פ' לב') "אילו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה,לא היתה גלויות ולא מלאך המות שולט בהן"
ובתלמוד בבלי (ערובין נ"ד.)"ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב חרות על הלוחות,אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות,לא נשתכחה תורה מישראל,ר' אחא בר יעקב אומר,אין כל אומה ולשון שולטת בהם..."
ומרן הרב קוק כתב (אורות עמוד יד) "לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם,כי שם ה' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות,ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת,וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח."
למדנו מחז"ל שכל החלומות הגדולים שלנו,תלויים בתיקון חטא העגל,ואילולי החטא ישראל היו דבקים בתורה באופן שהיא לא היתה משתכחת מהם,ולכן מלאך המוות לא היה יכול להם,ואף כל אומה ולשון . הרב קוק מכוון לפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך "(דברים כ"ח,י').
שואל המשך חכמה מדוע בפרשת משפטים,במצות העליה לרגל,לא מבטיחה התורה לישראל,שאיש לא יחמוד את ארצם ,בעלותם לרגל,ואילו בפרשתנו (כי תישא) כן מבטיחה "ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוהיך שלוש פעמים בשנה" (שמות ,לד,כ"ד),עונה המשך חכמה שלפני חטא העגל,לא היו מתיראים מפני איש,ולא היו צריכים לשום הבטחה כזו.
למדנו שאילולי החטא,עם ישראל לא היה מתירא מהאומות,אלה רק מה',ולכן האומות היו מתיראות מישראל,משלימות עמנו ומודות לנו.
אנו יכולים לראות את ניצני החטא,עוד בשלב יותר מוקדם.במעמד הר סיני,כאשר כפה הקב"ה על ישראל הר כגיגית,מסבירים חז"ל שאת תורה שבכתב ישראל רצו לקבל,אבל היה להם פחד לקבל תורה שבעל פה,ועל זה באה הכפייה במתן תורה.הרב קוק מסביר שהפחד לקבל את תושב"ע היה מפחד האומות.עמ"י הבין שהיא תבדיל אותו מהעולם,ותגרום לקנאה ושנאה של האומות כלפיו,ולכן חשש לקבל את התורה.מסתבר שאם לא היינו חלשים במעמד הר סיני,גם נפילת חטא העגל היתה נמנעת מאיתנו.
ואפשר לראות ניצנים עוד יותר מוקדמים,במלחמת עמלק,למרות כל הניסים הגדולים שעמ"י עבר ביציאת מצרים,הנה ישנו עם ,שלא מפחד להתגרות בנו,כביכול העמלקי לא נמצא מתחת לממשלת הקב"ה.באמת העזות פנים של עמלק,לא נתפסת,בו בזמן של "שמעו עמים ירגזון,חיל אחז יושבי פלשת.אז נבהלו אלופי אדום,אילי מואב יוחזמו רעד,נמוגו כל יושבי כנען.תפל עליהם אימתה ופחד..." ישנו עם אחד שלא רק שאינו נמוג ורועד,עוד מעיז לצאת למלחמה נגדנו,ועמ"י נחלש בדבקות שלו בה',כמו שנאמר "אשר קרך בדרך "דרשו חז"ל קרך מלשון קררך,ישראל חטפו התקררות בדבקות שלהם בה'.גם על הפסוק בתורה "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק",דרשו חז,ל שאין כסאו של ה' שלם בעולם כל זמן שעמלק קיים.
אבל אנו שמאמינים שהכל מאיתו יתברך,ואותו עמלק שיש לה' איתו מלחמה,הוא מצד שני שליח של ה',להלחם בנו.ברור לנו שאם לא היתה לנו שום חולשה,עמלק לא היה יכול לעולל לנו כלום,ולאחר שבא כנגדנו,אם נבין את רצונו של ה' יתברך מאיתנו,גם עמלק יאחז רעד וימוג.
הבעש"ט אומר שכאשר מתעוררת יראה לאדם,מסיבה כזו או אחרת,זה איתות לו להתחזק ביראת שמים שלו,ועל ידי כן תסור ממנו היראה התחתונה,העבודה הזו נקראת להעלות את הרע לשורשו.לקחת את היראה למקום שבו היא ראויה להיות.
למדנו שכאשר ישראל חזקים ביראת שמים שלהם,ממילא אינם יראים משום עם בעולם,ממילא "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך",וחלילה כאשר ישראל נחלשים מדבקותם בה',נכנסים לפחדים מהאומות,ונותנים פתח לאומות לשלוט עליהם.
כאשר אנו מתבוננים בתופעה הכאובה בימינו,כיצד מנהיגי ישראל אחד אחרי השני,נוהגים ברפיסות מול העולם,מתנצלים על שאנו בכלל קיימים.פוחדים לומר בפה מלא זו ארצנו ,והראיה ש43 שנה עברו מאז שחרור חבלי ארץ קודשנו ועדיין לא קם מנהיג והכריז זו ארצנו.והדוגמאות לצערי רבות.ההסבר לעניות דעתי לתופעה,לא מתחיל מההשקפה הפוליטית או מהאידיאולוגיה שלהם.אלה הפחד מאומות העולם.
את הפחד אנו צריכים להעלות לשורשו כדי לתקנו,להתחזק באמונה שאם ה' לנו בעוזרנו מה יעשה לנו אדם.
הרב קוק מסיים שם את דבריו "וכל מסבות העולם אחוזות זו בזו להביא את אור ה' בעולם,וחטא העגל ימחה לגמרי,וממילא כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה',והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה,ונעם ה' יוחש בכל לב לענג נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי"(אורות ע' יד')