בדיני הצרעת מופיעה בתורה הלכה הנראית תמוהה מאוד. אדם שנטמא בצרעת העור, ככל שהצרעת מתרחבת מצבו הולך ומחמיר. אולם כאשר כל עור בשרו הפך ללבן ולא נשאר לו כלל בשר בריא- נהפך לטהור.
כיצד אפשר לקרוא למי שכולו צרוע טהור?
ראשית יש לומר שאמנם התורה קוראת לו טהור אבל יש הבדל גדול בין טהור זה לטהור רגיל, באשר טהור זה אינו מצב יציב , זהו מצב רגעי וכאשר יתחיל להשתפר מצבו ויראה בו עור בריא מיד יהיה טמא.
אפשר לומר שכאשר כולו הפך לבן אין טעם שיצא מחוץ למחנה כי אין לו כבר מלחמה בין החלק הבריא לצרוע, שהצרוע השתלט על הכל. ואילו כאשר יחזור אל המחנה וייפגש עם אנשים בריאים אפשר שהבריאות שלהם תגרום גם לו להתעוררות של כוחות בריאים ותחזור אליו המלחמה בין הטוב לרע. ואז כאשר שוב יראה בשר חי נחזיר אותו אל מחוץ למחנה כדי שיוכל להירפא כליל מהצרעת.
אבל עדין קשה האם כשכולו לבן ודינו טהור אין סכנה לשאר הצבור שיינזקו ממנו?
ראשית יש לומר שהצרעת של התורה אינה מדבקת במובן הטכני. לא בגלל שמישהו היה ליד צרוע מסוג הצרעת המדוברת בתורה שגם הוא יצטרע. ההרחקה הינה כדי שהוא לא יטמא ממנו. הצרעת של התורה הינה תולדה של קלקולים במידות של האדם ולכן גם לא תעבור אוטומטית לאחרים. אבל למה להרחיקו משאר האנשים בכל זאת? גם זה טוב לו כדי שיוכל לבחון עם עצמו את מעלת החיים החברתיים המתוקנים ולא אלו של לשון הרע ורכילות. וגם טוב לחברה שהוא לא יקלקל אחרים במידותיו הקלוקלות ולשוני הרעה.
אם כן זה שהפך כולו ללבן מצרעת קלקולו כבר נראה מכל הכיוונים וככזה הוא לא מסוכן להזיק לאחרים. הסכנה לצבור הינה מרע המתחפש לטוב המעורבב עם הטוב אבל כשכולו מצורע איננו מסוכן לצבור.
כיוון מבט שונה בתכלית מזה הינו שהצרוע שכולו הפך לבן, בזה שכל ערו הפך ללבן מחויב מזה שהפנים שלו דוקא הפך לטוב. פעמים שישנם בני אדם שהם כל הזמן משחקים. הכל הצגה ואף אחד לא מצליח לנגוע בהם בפנים. אז כיצד ואיך יוכלו להבריא? התשובה כשכולו הפך לבן. דוקא בנקודה הכי נמוכה כשהכל בחוץ נראה זיפת סוף סוף אפשר לגעת בלב , מכאן אפשר רק לעלות למעלה.
חז״ל לקחו את זה גם ל הבנת סוגי הגאולה השונים. ואמרו שאין בן דוד בא אלה בדור שכולו חייב או כולו זכאי. דור שכולו חייב בבחינת כולו הפך לבן. ואז כביכול לקב״ה אין ברירה והוא חייב להושיע כי האומה נמצאת על הקרשים. אגב הגמרא מביאה שאסתר המלכה הזמינה את המן למשתה עם אחשוורוש בין השאר כדי להיות בבחינה זו שכולו הפך לבן ובעל הבית יהיה חייב להושיע.
וכיצד שני הסברים אלו מתיישבים ביחד. האם כולו הפך לבן מוגדר כטהור רק בגלל שאין תועלת שיהיה מחוץ למחנה, אבל באמת הוא בשאול תחתיות, או שבאמת בהפיכתו כולו לצרוע הוא נטהר מקלקולו?
נראה לומר כך:
נכון שמצבו נמוך מאוד. נכון שכאשר יתחיל מצבו להשתפר מיד יהיה טמא. אבל המהפך הפנימי שהתחולל בקרבו ברגע שכולו הפך לבן הוא עצום. עד אז הוא דשדש ולא ראינו איזה כוון של יציאה מהמשבר. ואילו כאשר התחיל לחזור לבשרו בשר חי הדרך להגיע לרפואה שלמה דרך סלולה היא.
כך גם בהנהגת המדינה, כל זמן שרואים בשלטון איזה חלק בריא, הוא טמא וקשה שהמצב יבריא. ואומרת הגמרא אין בן דוד בא אלה כשתהפך כל המלכות למינות. בבחינה של כולו הפך לבן. מלכות שכולה רק ריקנות וחיצוניות. עשית ולא דיווחת כאילו לא עשית אבל דיווחת ולא עשית כאילו עשית.
יוצא שתחושת הריקנות ביחס לפוליטיקה של היום יש בה אופטימיות, שמכאן והילך אפשר רק לעלות ולהתקדם, כי כולו הפך לבן טהור הוא.
בברכה בעז מלט