כיצד נזכה לחיים של שלוה בארץ. מתי נגמל מהמלחמות והצרות?

מה התורה אומרת על כך?

התורה אומרת בפרשת בהר:

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו: {טו} בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ: {טז} לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ: {יז} וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֵיכֶם: {יח} וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח: {יט} וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ: ( ויקרא כה)

מה למדנו מכאן?

ישנה אמרה שהזמני זה הדבר הכי קבוע שיש. כאן אומרת התורה למוכר קרקע שיזהר לא לרמות את הקונה. וימכור במחיר לפי מספר השנים שנותרו עד היובל שהרי ביובל הקרקע תחזור למוכר. אפשר להבין מכאן שהזהירות מהונאה בעסקים בכלל ובמקרקעין בפרט כוחה יפה לזכותנו בישיבה בטוחה בארץ. או נאמר שכאשר כל מכירה של קרקע שאנו מוכרים תהיה בעצם החכרה לזמן רחוק, שכאשר נכיר שרק לה׳  הארץ ואנו גרים ותושבים עמו, שנכיר שאנו זמניים כאן דוקא בזה נזכה לשבת על הארץ לבטח. 

ולמה זה כך? מה חזק בזמני יותר מהקבוע? עלינו ללמוד מה מקור הקביעות והיציבות בחיים ובעולם הזה?

העולם הגשמי מעשה תעתועים הוא. בעיניים גשמיות הרוצה לשבת לבטח יתקין רב בריח, יעשה ביטוח מקיף, ביטוח חיים, ביטוח נכסים, ביטוח אסונות טבע וכו׳. מדינה הרוצה לשבת לבטח תחזיק רזרבות גדולות של דולרים ותתחנף לאמריקאים. 

אבל האמת לא כך, ובאמת הדבר הגשמי הינו הכי בר חלוף. הוא הכי פחות יציב ובטוח. טיפש מי שבוטח באדם, בוטח בבנק, בביטוח, בהסכמי נייר וברב בריח ובדוד סם. 

באמת מקום מבטחנו הינו רק האלוהים. בהכרה שיש בעל בית לעולם שאין משוא פנים לפניו. ואין נסתר מעיניו. ואין דבר העומד בפני רצונו. 

כדי להצילנו מדמיונות העולם הזה הדגישה התורה שהברכה הגשמית תבוא כשנפקיר את יבול השדה בשנה השביעית. וכשננהג כגרים ותושבים בארץ ולא כאדוני הארץ. כשנזהר מלהונות במקחנו ומסחרנו. 

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: {כד} וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: (ס) ( ויקרא כה שם).

וכך בהמשך הפרשה כשמדברת במי שמכר את שדה אחוזתו ובא קרובו לגאול את ממכר אחיו אומרת:

כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו:

מה הכוונה בלשון ״כי ימוך״? אומר אור החיים כאשר ימוך מדרך הישר, יתרחק מדרך הטוב. התורה לא אמרה שימכור נחלתו בגלל שלא עשה ביטוח אסונות טבע וכדו׳ אלה יתרחק מדרך הישר. והקרוב שיכול לגאול השדה הוא מי שקרוב להשם, זהו הצדיק ויאמר להם:

הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב''ה לעד( אור החיים)

ומה אם חלילה לא ימצא הצדיק שיעורר הלבבות לכך? אומר אור החיים שהקב״ה יעורר אותנו ע״י צרות וייסורים. יוצא שייסורים בין לאדם ולאומה על מנת שיבקש/ו את המנוחה במקומה הנכון.

אומר הרב קוק:

אי אפשר למצוא מעמד מבוסס לרוח כי אם באויר האלהי. הידיעה, ההרגשה, הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דוקא. אז ימצאו את מלואם, את יחושם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים, גלים סוערים מתנגדים זה לזה ידריכוהו תמיד מנוחה,( מאמר צמאון לאל חי בספר אורות)

בשפה פשוטה אומר הרב קוק שמנוחה נוכל לקבל רק בחיים רוחניים של דבקות בה'.

בברכה בעז מלט