שאלה:

האם נשאר זכר למלכי בית דוד?

תשובה:

לצדקיהו מלך יהודה כנראה לא היה זכר שכן נבוכדנצר מלך בבל הרג אותו ואת ילדיו. אבל יהויכין אחיינו( שנקרא גם יכניה) שמלך לפני צדקיהו ונלקח לבבל עוד לפניו ממנו כן נשאר זכר.

וכך מובא בתלמוד הבבלי:

ר' יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שנאמר {ירמיה כב-ל} (כה אמר ה') כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה ובתר דגלה כתיב {דברי הימים א ג-יז} ובני יכניה אסיר (בנו) שלתיאל בנו אסיר שעיברתו אמו בבית האסורין שלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי שאין האשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד דבר אחר שלתיאל שנשאל על אלתו  אל.  זרובבל שנזרע בבבל ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו. ( עד כאן הגמרא מסכת סנהדרין לז)

בשפה פשוטה אומר רבי יוחנן שגלות מכפרת על הכל ומביא ראיה מיכניה שלמרות שירמיהו הנביא התנבא שלא ישאר לו זכר, לאחר שהוגלה לבבל זכה להוליד ילד והוא נקרא אסיר כי נולד ממנו בהיותו אסור בבית האסורים. ועוד אומרת הגמרא שזרובבל שזכה להנהיג את ישראל בראשית שיבת בית שני היה צאצא( נכד) של אותו אסיר בן יכניה מלך יהודה. 

במדרש רבה מוזכרים עד כמה פרטים על השתלשלות הסיפור. חכמי ישראל שישבו בבבל דאגו להמשך השושלת של מלכי דוד וטיכסו עצה כיצד להצילה כך מובא במדרש רבה על מצורע יט:

שאלתיאל -שאל הקדוש ברוך הוא לב"ד של מעלה והתירו לו את נדרו( הכוונה לנבואה שלא ישאר ליכניה זכר) . באותה שעה ישבה סנהדרי גדולה על דעתה ואמרו בימינו מלכות בית דוד פוסק' אותו שכתוב בו (תהלים פט) וכסאו כשמש נגדי מה נעשה? נלך ונפייס לגדלת וגדלת למלכה ומלכה למלך . הלכו ופייסו לגדלת וגדלת למלכה ומלכה למלך. מה היה שם אשתו של נבוכד נצר? רב הונא אמר שמיר' שמה ר' אבין אמר שמירמו' שמה ורבנן אמרין שמירעם שמה ע"י שנולדה ברעם. כיון שבא נבוכדנצר להזקק לה א"ל את מלך ויכניה אינו מלך אתה מבקש תפקידך ויכניה אינו מבקש תפקידו ? מיד גזר ונתנו לו אשתו. וכיצד שלשלוה לו ? ר' שבתי אמר דרך קנקלין שלשלוה לו ורבנן אמרי פתחו המעזיבה ושלשלוה לו כיון שבא להזקק לה, אמרה כשושנה אדומה ראיתי. פרש ממנה מיד הלכה וספרה וטהרה וטבלה. אמר לו הקב"ה בירושלים לא קיימתם מצות זיבה ועתה אתם מקיימין שנא' (זכריה ט) גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור נזכרתם אותו הדם שבסיני בשביל כן שלחתי אסיריך. א"ר שבתי לא זז משם עד שמחל לו הקדוש ברוך הוא על כל עונותיו על אותה שעה אמר (שיר ד) כלך יפה רעיתי ומום אין בך. יצתה בת קול ואמרה להם (ירמיה ג) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם.

האסמכתא התנכית עליה נשענים החכמים הינה זו: {טו} וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם: {טז} וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכָנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ: {יז} וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ: (דברי הימים א, ג)

מכאן למדנו שיש המשך שושלת ליכניה והפסוקים מזכירים גם את הדורות הבאים. מה שאין כן לצדקיהו שלא מובאים צאצאים שלו בפרק. 

גם למדנו שזרובבל שהנהיג את ישראל בראשית ימי בעת שני היה צאצא של יכניה וכמוהו נחמיה. בהמשך גם הלל הזקן היה צאצא לשושלת זו וממנו נמשכה שושלת מכובדת וארוכה של נשיאי ישראל ביניהם רבי יהודה הנשיא. 

בברכה בעז מלט

• הבא >