בס"ד מאמר לפרשת קורח התשע"ה

קורח למי שלא זוכר, ערער על המינויים שמינה משה רבינו, ובכך גם ערער על תוקפה של התורה כתורה מן השמים. מחלוקתו גרמה להרס גדול בעם ולאבדות גדולות שמתו מי בבליעת האדמה ומי בשריפה ומי במגפה. הוא רצה לקבל את תפקיד נשיא שבט לוי שניתן לאליצפן בן עזיאל. כבר עמדנו בעבר על שורש מחלוקתו והפעם ברצוני להתעכב על יחוסו. הפסוק אומר כך:

{א}  וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: 

{ב}  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: 

הפסוק מייחס אותו עד לסבא רבה שלו ללוי בן יעקב אבינו. יחוס זה נראה לכאורה מיותר ולכן הוא אומר דרשני. 

ויותר מזה שואל אור החיים: למה יזכיר ה' זכרון הצדיקים יצהר קהת לוי במעשה בלתי הגון כזה ומה צורך יש בדבר?

אלה שכנראה הפסוקים רוצים לומר שלמרות שאבותיו היו צדיקים ייחוסו דוקא עמד לו לרועץ, וכיצד זה כך?

בפשט אפשר להבין שכיוון שהוא היה מיוחס, הוא ציפה לשררה בהתאם. ייחוסו ״תרם״ לפיתוח גאוותו. 

עד היום אנו רואים את התופעה של ״בנים של״ שלעיתים מנצלים את זכות אבותם לרעה. 

בתלמוד מובא דיון על שאלה קשה בעולם, מדוע יש צדיק ורע לו ולעומתו רשע וטוב לו. לא נרחיב כאן את הנושא אבל בין השאר מובא שם בסוגיא: רשע וטוב לו -זה רשע בן צדיק.

כיצד יש להבין את וטוב לו? טוב לו באמת או שטוב לו בחיים?

יש מפרשים שהכוונה של חכמינו שכאשר הוריו צדיקים הוא יורש מהם מידות טובות אפילו שהוא בבחירתו בחר בדרך קלוקלת. 

לעומתם יש מפרשים שטוב לו פרושו טוב בעולם הזה. הבריות מפרגנות לו ומטיבות לו בזכות הוריו. ממילא יוצא שזכות הוריו יכולה להפוך לו לרועץ, ואז הרשע בן צדיק נהיה רשע ורע לו. 

וכך גם מבאר כאן אור החיים הקדוש את פשר הייחוס של קורח-אמנם עד מחלוקתו יחוסו עמד לו לטובתו וקורח מנושאי הארון היה. אבל כאשר בחר ברע, יצר היפוך תבליט וכך הוא כותב:

וקהת העניף ד' ענפים עמרם יצהר חברון ועוזיאל, וענפי יצהר הוא קרח, והנה בבא קרח להחליף ענפי הקדושה ולהפך הכהונה ממקומה נפגמו ענפי הקדושה שבשורש נשמתו שהיו כולן לשבח, והתחיל ממטה למעלה בראשונה הענף עצמו שהוא קרח בתחלה היה נקרא קרח טהור, בן יצהר שהיה מאיר לעולם כצהרים, בן קהת שהיה מקהה שיני כל רואה גדולתו ומעלתו, בן לוי שנתלוה מיום לידתו להקב"ה בכמה מעלות, ועכשיו הענף עצמו שנקרא קרח נפגם ועשה בו קרחה, ולא ענפו לבד אלא גם שורש הענף שבא ממנו שהוא יצהר נהפך לרעה כשורש נשמתו והרתיח כל העולם כולו כצהרים, ולא שורש אחד לבד אלא גם שורש שלמעלה ממנו שהוא בן קהת נהפך לרעה להקהות שיני מולידיו, ולא זו בלבד אלא גם שורש הענף הראשון שיצא מיעקב שורש של נפש קרח אשר שם נעקרה נפגמה ועשתה בו נקמה ללוותו לגיהנם,{עד כאן}

על הדרך קיבלנו גם תשובה ל ״חוסר הצדק״ הנראה בעולם בסוגיית צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, אמנם אדם מרוויח בזכות אבותיו הצדיקים, זאת כאשר הוא בוחר בדרך הטוב. אבל אם חלילה בוחר ברע ההפסד בהתאם. 

יוצא שלהיות ״בנים של ״ יש בזה פוטנציאל גדול מחד וסכנה גדולה מאידך. ובעצם כולנו בנים של אבותינו הקדושים. אשרינו שזכינו וגם האחריות שלנו בהתאם. 

בברכה בעז מלט