בס"ד                             עש"ק פרשת פנחס התשע"ה

לאחר שהשם מודיע למשה על פיטוריו הקרובים, משה רבנו פונה אל השם ומבקש שהשם ימנה לו מחליף:

{טו} וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְ-הֹ-וָ-ה לֵאמֹר: {טז} יִפְקֹד יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: {יז} אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְ-הֹ-וָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: {יח} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו: {יט} וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:)במדבר כז)

רש״י פותח את פרושו לפרשיה זו כך:

 להודיע שבחן של צדיקים, שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור: לאמר. אמר לו, השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו: (רש"י)

שאלות:

כיצד רואה משה רבינו את תפקיד המנהיג? אילו תכונות נצרכות לו?

למה קורא לה׳ אלוהי הרוחות לכל בשר?

מה כוונתו כשאומר אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ושוב חוזר ואומר ואשר יוציאם ואשר יביאם?

מפרש רש״י: אלהי הרוחות. למה נאמר אמר לפניו, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו: (רש"י)

נכון להיום לאחר שהאנושות עברה הרבה ניסיונות ושיטות לניהול החברה וגם נחבלה קשות מכל מיני שיטות ואידאות. וקל וחומר היום כאשר הן ראש ממשלה והן ונשיא לשעבר יושבים מאחורי סורג ובריח, קל לנו להבין ולהסכים שאנו בני האדם לא באמת יודעים לראות ללבב של בני האדם. לא באמת יודעים מי המוכשר להנהיג את כל העם. 

לכן מבקש משה מהשם יתברך שהוא ימנה את מחליפו. מכאן גם תשובה לכל השואלים מה לנו לבקש משיח? והתשובה: אנו מבקשים שהשם ימנה את המנהיג. אנו מבקשים כמו משה רבינו להעביר את זכות הבחירה של המנהיג לקב״ה. שבענו די מנבחרי צבור שבגדו בנו. 

 שאלנו מה פרוש ״אשר יצא לפניהם״?

אומר רש״י:

אשר יצא לפניהם. לא כדרך מלכי האומות, שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר אל תירא אותו (במדבר כא, לד), וכדרך שעשה יהושע, שנאמר וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו' (יהושע ה, יג), וכן בדוד הוא אומר כי הוא יוצא ובא לפניהם (שמואל-א יח, טז), יוצא בראש ונכנס בראש:(ע״כ רש״י)

מכאן יצאה שיטת ״אחרי״ המאפיינת את צה״ל. 

אומר אור החיים הקדוש:

אל אלהי הרוחות פירוש שיודע רוח של כל בשר וגדר תכונתם תמנה אחד שיהיה טבעו שוה בתכונה לכל העדה שיסכים הוא למה שיאמרו הם ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, ואשר יוציאם וגו' שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבא עמו, ותלה הדבר בו כי הוא המלך(ע״כ אור החיים). 

והאבני אזל מפרש:

מנהיג אמיתי צועד לפני העם ואינו נגרר מאחוריו. שומה עליו להרימם אליו ולא להשפיל עצמו אליהם, תוך ותרנות ומילוי כל מבוקשיהם. 

 לפרוש רש״י המנהיג צריך לצאת למלחמה בראש הכוחות, אולי לומר בזה שהוא חי בעבורם ולא להיפך. וזו אולי כוונת אור החיים באומרו ״שיהיה לו הרצון בהם״ שטובת העם בראש מעייניו ולא טובתו הוא. 

לעומתם האבני נזל רואה כאן הדגשה שעליו להיות המוביל ולא המובל.

והיום מה המצב?...

אפשר להתרגז, לכעוס ולקטר. אבל לפחות נדע שזה כבר היה צפוי, כפי שמובא בתלמוד ״ בעקבתא דמשיחא- פני הדור כפני הכלב״ וכמו שביארו זאת חכמינו: שבעקבות המשיח( בתקופת טרום התגלותו של המשיח) אלה המוגדרים כמנהיגי הדור נוהגים כמנהג הכלב, שהוא רץ ראשון לפני אדוניו ומפרק לפרק הוא מפנה ראשו לאחוריו לראות לאן פני אדוניו מועדות וללכת בכוון זה. 

שאלנו גם על המשך הפסוק מה כוונתו ״אשר יוציאם ואשר יביאם״, אור החיים ביאר: שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבא עמו. 

זאת אומרת לא די שהמנהיג יוביל ויחיה את טובת הצבור, עוד יש לראות ולהתפלל שהצבור יהיה נמשך אחריו. 

הדבר מזכיר לי את שיטת רעיית הצאן. כשהרועה רוצה להוביל את הצאן ממקום רעייתו למקום חדש, לא די שהרועה יתחיל ללכת בעצמו, עליו קודם להיכנס לתוך העדר ומתוך העדר להתחיל לנוע לכוון הרצוי ואז ככל הנראה העדר ימשך אחריו. 

ישנם אנשי חזון שרואים למרחקים אבל  מהצבור הם מנותקים. וישנם המחוברים לעניינים אולם ככלב נוהגים. לזה ביקש משה רבינו שהמנהיג יהיה כזה היוצא לפני העם וגם העם יוצא אחריו. 

ומסיים משה ומבקש:

וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְ-הֹ-וָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. 

מבאר הכתב סופר שכוונתו לומר שלא תהיה העדה כצאן שהרועה המנהיג אותם לא להם, אלה מתכוון לטובת עצמו. 

ואילו השפת אמת מבאר שהרועה- הכוונה לקב״ה, ותפקיד המנהיג הנבחר להראות ולגלות לכל העם שהשם יתברך הוא הרועה הנאמן. 

בברכה בעז מלט