בס"ד אלול התשע"ה
מובא בתורה בפרשת כי תבוא:
{א} וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:
{ב} וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
{ג} וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַי-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ-הֹ-וָ-ה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: (דברים כו, א)
פרטי המצוה בקצרצרה:
המצוה חלה רק בזמן הבית(בית מקדש קיים). מתחייב בה מי שיש לו קרקע ובה עצי פרי משבעת המינים. עליו להביא ביכורים לבית המקדש אל הכהנים המשרתים שם. מביא איזו כמות שרוצה מהפרות הראשונים שהבשילו לו באילנותיו. מי שגר רחוק מירושלים היה מביאם מיובשים והקרובים מביאים פרות טריים. בדרך כלל הובאו הביכורים בשיירות גדולות בשירה ונגינה.
בטעמי מצוה זו נאמרו הסברים שונים:
רש״י אומר שבאה לבנות את מידת הכרת הטוב בליבנו ולומר שאיננו כפויי טובה. אכן כבר אמרו חכמינו שמידת הכרת בטוב חשובה מאוד ויש לעמול הרבה לקנותה.
הרמב״ם גם הלך בדרך דומה וביאר שיש במצוה זו ענווה ולכן אפילו עשיר שם את הטנא עם הביכורים על כתפיו ועולה איתם לבית המקדש.
הרמב״ן כותב שהענין להודות להשם שזיכנו והביאנו אל הארץ אשר נשבע לאבותינו.
גם אור החיים כותב :
והיה כי תבא אל הארץ. אמר והיה לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ על דרך אומרו (תהלים קכ''ו) אז ימלא שחוק פינו וגו':
ובמקום אחר כולל הרמב״ן את מצות הביכורים בקבוצת מצות קדושת הראשית- מצות המגלות את הקדושה החבויה בעולם הגשם. לנו נקל יותר לראות את הקדושה את פועל השם בתוך הגשם בראשיתו. כאשר נולד בן ראשון למשפחה, איזו התרגשות, איזה נס- מופיעה קדושת בן בכור. כך כשמגיע האביב הנצו הרימונים והנה כבר מבשיל פרי ראשון על העץ אנו חשים את חסדי השם עלינו ומביאים את הביכורים לבית המקדש, וכך גם קדושת השבת. קדושת ראשית באדם, בארץ ובזמן.
רבינו בחיי כותב שיש בהם מעלה לכהן וכבוד להשם ותועלת גדולה לישראל. מעלה לכהן שכל ישראל טרחו והביאו לו מראשית פרי האדמה. כבוד להשם שהבאנום לבית מקדשו, ותועלת גדולה לישראל, כי בזכות המצוה הזאת היו הפרות מתרבין ומזונות העולם מתברכין.
ועוד הוא כותב שתורמת מצוה זו לחיזוק האמונה שריבונו של עולם הוא המניע כל הגלגלים ומשגיח בכללי העולם ופרטיו להאציל שפע ברכה וקיום לכל צבאות מעלה ומטה.
אף בספרי החסידות מודגש שטעם מצוה זו לומר שהכל ברא לכבודו. בהבאת הביכורים אנו מלקטים את ניצוצות הקדושה הטמונים בעולם הגשמי ומביאים אותן אל הקודש פנימה. אנו חושפים בכך את הקדושה שבטבע. אנו יכולים לרומם את עבודת האדמה לדרגה של עבודת השם, עבודת קודש.
לסיכום נאמר שהבאת הביכורים דוקא מגידולי הקרקע מגלה את הקדושה החבויה אף בדברים היותר גשמיים. דוקא הענווה והכרת הטוב להשם על כל הטוב אשר גמלנו מביאה אותנו לשמוח בכל הטוב. דוקא ההכרה שהכל ממנו ולא ממנו מחיה אותנו בכל יום בחיים חדשים. הבאת הפרי הראשון לביכורים ממתיקה שבעתיים את כל הפרות הבאים. ההתרגשות והעסק הגדול שאנו עושים מהבשלת פרי אחד וההודאה עליו מכשירה אותנו לדעת שמחה מה היא. וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ. (דברים כו,יא)
בברכה בעז מלט
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. "> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.