ולא יכל משה לבוא אל אוהל מועד

בס״ד עש״ק פרשת פקודי שנת תשוע״ה. 

מובא בפרשת פקודי:

{לד}   וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְ-הֹ-וָ-ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: 

{לה}  וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְ-הֹ-וָ-ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: 

מהי מטרת ענן זה? ובמה קשור לכבוד השם? למה לא יכל משה לבוא אל האהל? והלא אפילו בהר סיני ששכן עליו הענן משה נכנס לתוך הענן?

ראשית מובן שכבוד השם והענן שני דברים הם. אומר הכלי יקר שתפקיד הענן למסך. כי זולת הענן לא היה אפשרי להסתכל בו כי באור השמש לא יוכל האדם להסתכל וקו״ח באור זוהר שכינתו יתברך. וכך נראה היה בהר סיני שהענן נועד לאפשר לבני האדם להתמודד עם גודל השכינה ששרתה. גם כהן גדול בכניסתו לקה״ק היה מקטיר קטורת מעין הענן שבמשכן. 

אבל פלא שבהר סיני משה נכנס בתוך הענן וכאן לא יכל להכנס.

אומר הרשב״ם  שהכתוב מדבר כאן דוקא ליום חנוכת המשכן. להראות חיבתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, אחר כך היה מסתלק הענן מתוך האהל ושכן עליו. וכן אתה מוצא בבית עולמים: ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה', בשעת השלמת הבית היה הקב"ה מקדשו בענן ואחר כך היה מצמצם שכינתו על הארון בין הבדים. הארון, כדכתיב: ונועדתי שמה ודברתי אתך מבין שני הכרובים. 

לדברי הרשב״ם היה חשבון עליון ביום חנוכת המשכן וכמוהו גם בחנוכת מקדש שלמה, בראשית השראת השכינה- להעמיד ענן על המקדש שממדר את הכניסה עד לרגע נתינת האות ממרום. 

קשה לנו לתפוס מהו כבוד השם ששרה במשכן, וכמוהו גם להבין מהי השכינה ששרתה שם. כשאנו רואים לדוגמא שיירה של אופנועים משטרתיים מלווה מכונית שרד, אנו מבינים שאיזו אישיות חשובה בתוכה. כך לרוב העם לא היתה תפיסה בשכינה ששרתה במשכן, אבל ראו את הענן שורה על המשכן. ראו את עמוד העשן עולה ומיתמר ישר למעלה מהמזבח ועוד ניסים שהיו במקדש. 

כשם שאיננו יכולים לראות את האור, אלה אם כן הוא פוגש באיזה עצם בדרכו, כך השכינה נחסמה ונתגלתה באמצעות הענן במשכן. קבלנו כאן פרוש נוסף למאמר״ יתרון האור מן החושך״ מן החושך שהאור פוגע בו- מתגלה יתרון האור. 

סיפור הענן בראשית ימי המשכן, מאיר לי עוד ענין. לא דומה המשכן בימי משה למשכן שאחריו, אף לא למקדש שלמה וכל זרעו. 

אצל משה רבינו היה המשכן תחנת שידור/קליטה מדהימה בה היה נשמע דבר השם ברור ובאור. ולדורות נשאר מזה רק רושם קל. בו ראינו חיבתנו לפני המקום, גם יכולנו לפעמים להענות באורים ותומים, ולקבל תשובות מאירות לשאלות. גם יכולנו לראות אם התקבלה תשובתנו ונמחלו עוונותינו. אבל תחנת השידור הברור כבר לא פעלה!

לבית המקדש השלישי אנו מחכים ומצפים,

בו תחזור השכינה לשכון כימי משה הרועה.

זה יהיה הסוף לכל השרלטנים המתיימרים, לדבר בשם היושב במרומים.

אז נדע נכוחה את האמת לאמיתה.

נגיל ונשמח כמשוש חתן על כלה,

בחזרת המלך לשכון בבית מקדשה.

בברכה בעז מלט