בס״ד לפרשת מצורע שנת תשועה
מה הקטע להוציאה את הכלים לפני בוא הכהן?
בפרשת מצורע בתיאור צרעת הבית ודיניה, מובא שלפני בוא הכהן לראות את הבית מוציאים מהבית את כל הכלים כדי שלא יטמאו אם יאמר הכהן שהבית טמא. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת:
והלא הם בבית יחד עם הצרעת ואם הכהן אומר שאכן זהו נגע צרעת וכי הנגע לא היה נגע גם חמש דקות לפני בוא הכהן?!
אנו רגילים לתרגילים של חז״ל היתר מכירה, מכירת חמץ, פרוזבול, אבל כאן התורה עצמה עושה תרגילים, הכיצד?
ועוד שאלה בעניין צרעת האדם: כיצד אומרת התורה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: , הלא המרפא הינו לאדם מן הצרעת ולא הצרעת נרפאת?!
ידוע שהצרעת היתה באה כאיתות משמים כהתרעה על קלקולי מידות של האדם ובעיקר על קלקולי הדיבור. והנה כאשר בא היהודי וקורא לכהן שיבדוק את ביתו שמא נגוע בצרעת היה אומר לכהן:
וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר
כְּנֶגַע נִרְאָה לִי
בַּבָּיִת:
חז״ל עמדו על הלשון כנגע, שלא יאמר נגע אלה כנגע. הלימוד הראשון לאדם שלא ימהר לפסול, אפילו לא את של עצמו ובטח לא לפסול של אחרים. עוד מלמד את עוצמת כוח הדיבור של האדם שאם יאמר בוודאות נגע- יתכן שמכוח אמירתו אכן יהיה זה נגע צרעת. ובכוון זה גם נענה לשאלתנו. התורה קבעה שהטומאה חלה רק מרגע שמכריז הכהן שהבית טמא. ללמדנו את כוח הפה לטוב ולמוטב. ובהוראה לפנות את הבית לפני בא הכהן, גם חסה התורה על רכושו של היהודי שלא יטמא, וגם נתנה לו שעת כושר אחרונה לשנות את המצב, אם יתעורר בתשובה עוד אפשר שלא יטמא הבית. ובהוצאת הכלים מהבית גם מתבצעת עבודה בנפש האדם, כשהוא נאלץ לחשוף לעין כל את כליו הגשמיים הוא גם חושף את מידותיו המקולקלות שהביאוהו לכך.
למדנו מכאן שהצרעת איננה העונש לאדם כך שהוא צריך להירפא ממנו, אלה דוקא ההזדמנות שלו להתקדם. ולכן אומרת התורה שהנגע נרפא. נאמר בסגנון אחר שיש כאן היפוך תבליט מנגע לעונג. רפואת הצרעת מורה שכעת האדם זכה לתקן את מידותיו הקלוקלות שגרמו לנגע להופיע, וכעת הנגע שהיה ואיננו מקבל מקום חיובי בחיי האדם. לפעמים שאנו מסתכלים לאחור אנו מבחינים שדווקא השעות הקשות בחיינו היו נקודות מפנה משמעותיות להתפתחותנו.
אומר הספורנו:
ופנו את הבית בטרם יבא. ולא יבא קודם לכן ובין כך יהיה זמן תשובה ותפלה לבעלים וזמן תפלה לכהן, ועם זה נתן זמן הסגר. ובמדרש אמרו בכל זה רמז לחרבן הראשון ותקונו בשני, וסתירתו בחרבן שני וטהרתו בבניין שלישי שיבנה ויכונן במהרה בימינו אמן: (ספורנו)
הספורנו מהמדרש רואה כאן רמז לבית המקדש שהצטרע כביכול בעונותינו וסתירתו נועדה לאפשר את הופעתו בשלמות בבנייתו המחודשת שנזכה לה בע״ה בקרוב. שבת שלום
בברכה בעז מלט
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ">