בס"ד עש"ק פרשת בהר שנת תשוע"ה

מובא בפרשה:

{לה}  וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: 

{לו}  אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: 

{לז}  אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ: 

{לח}  אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים: (ס) 

וכי ימוך אחיך ומטה ידו- התורה מצוה אותנו שאם נראה את אחינו מתחיל ליפול כלכלית חלילה, נעזור לו לבל יפשוט את רגלו. חז״ל בתו״כ הביאו לכך משל:

הא למה זה דומה? למשא על גבי חמור, עודנו במקומו- אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ- חמישה אין מעמידין אותו. 

גר ותושב- שלא תאמר שאעזור רק לאחי בשרי, אלה אף לגרים שהתגיירו והצטרפו לעמנו, ואף לתושבים- אלו גוים הגונים שקיבלו על עצמם לשמור 7 מצוות בני נוח וחיים בקרבנו. 

וחי עמך- רבי עקיבא למד מכאן שחייך קודמים לחיי חברך, אתה מצווה להחיות את חברך אבל לא במחיר חייך שלך.  

בהמשך הפרשיה התורה אוסרת עלינו לקחת מהם ריבית ולתת להם ריבית. בתורה בעצם מרחיבה את האחווה, הרי לאחיך לא תיקח ריבית אז תתייחס כך לכל בני ישראל והנלווים להם.

בדרך הרמז אומר אור החיים:

 אחיך - רומז לרוח החיים אשר נטע בתוכנו לחיותנו. וכאשר האדם חלילה לא דבק בתורה ובמצוות, ואין עני אלה בדעת תורה ומצוות. ומטה ידו- שהחשיך אורו והודו בשל ההתרחקות מהתורה. הסיבה למצבו הירוד כי הוא עימך, יש לנו אחריות למצב חלק הרוחני שבו ועלינו להחזיק בו שלא יפול למטה.  וחי אחיך עמך שלא רק שלא יפול אלה שעלינו להחיות כח הרוחני שבו באמצעות קיום המעשים טובים שלנו. 

ובהמשך באיסור הנשך והריבית מבאר אור החיים שהכוונה שלא נמשך ונשתעבד לתאוות הגשמיות. והאתגר הוא צדיק אוכל לשובע נפשו. לתת חיות לנפשו ולא להשתעבד להנאות הגשמיות. ולכן מסתיימת הפרשיה לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים. לומר לנו שתכלית נתינת הארץ לבני ישראל הינה שתביא לכך שיהיה ה' לנו לא-לוהים ולא תאוות העולם הזה.

יוצא מזה שהתחברות הרוח עם הגוף הגשמי מסוכנת לרוח ועלולה להשפיל אותה, אבל מצד שני גם יכולה להביאה להתחזקות שלה, והחזקת בו אומר הפסוק. רוחניות שנפגשת עם עולם המעשה ומשתמשת בגשמיות למטרות נעלות, בזה גם הרוח מרוויח וגם הגשם מתרומם.  

האתגר שלנו בזה העולם לא לברוח לרוחניות דמיונית מנותקת מעולם המעשה מחד, וגם לא להשתעבד ולשקוע בגשמיות תאוותנית מאידך. 

בברכה בעז מלט