בס״ד עש״ק פרשת במדבר שנת תשוע״ה
התורה מציינת בכמה מקומות את קדושת הבכורות. ביניהם ״ קדש לי כל בכור פטר כל רחם״(שמות יג, א) או ״כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְ-הֹ-וָ-ה:״( במדבר ג, יב)
ויש להבין את שורשה של קדושה זו, מדוע נפסלו הבכורים מן הכהונה, וכיצד התורה מצוה על פדיון הבכורים כבר ביציאת מצרים עוד לפני חטא העגל? גם השם לא עושה דבר לחינם ואם בחר בבכורים בטח יש לכך תכלית, אז מה תכליתה של הבכורה ?
לדעת הרמב״ן הבכורים קיבלו את קדושתם מאז שאמר השם קדש לי כל בכור, במאמרו קדשם. ומפשט הפסוקים נראה שהם התקדשו ביום הכות כל בכורי מצרים. ויתכן שמאמר השם היה באותו יום , באותו יום מתו בכורי מצרים ובאותו יום צווה השם קדש לי כל בכור.
הספורנו כותב שמקדם היתה העבודה בבכורים, עוד הרבה לפני יציאת מצרים. במכת בכורות היו בכורי ישראל אמורים גם להיענש בעוון הדור וכדי להצילם הקדישם השם. מעת שהקדישם נאסרו בעבודת חולין וכדי להתירם לעשות עבודות חולין ציווה על הפדיון. ואין הפדיון מבטל את זכות עבודתם במשכן. בעקבות חטא העגל הפסידו את זכותם במלאכת הקודש ונפדו בשנית על ידי הלויים. אולם הרשב"ם מפרש את הפסוקים אחרת: הציווי בפרשת בא לפדות את הבכורים ״וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:״ נכנס על ידי משה רבינו כמה חודשים אחרי יציאת מצרים לאחר שכבר נבחר שבט לוי לעבודת המשכן במקום הבכורים, ואין מוקדם ומאוחר בתורה.
עדין לא מובן בפרושו מדוע הם היו אמורים להיענש במכת בכורות? ואף נשאל מדוע בכורי מצרים נענשו יותר משאר האומה המצרית? גם לא מובן מדוע הצלת הבכורים הצריכה את הקדשתם? גם למה אומר הפסוק על הבכורים ״ לי יהיו״ אחר שציווה על פדיונם? חז״ל דורשים את ״לי יהיו״ שבקדושתם הם עומדים, ויש עוד ראיה לזה שבקדושתם הם עומדים שאנו בכל הדורות פודים את הבכורות, ואם הם הפסידו קדושתם לא היה צריך להמשיך את פדיונם, דיים שנפדו במדבר פעם אחת. לכן צריך לומר שהפדיון רק משחררם ממלאכת הקודש אבל לא הופכם לחולין.
אור החיים הקדוש מבאר שישנה קדושה בבכורה וכנגדה גם קליפה בבכורה, בבחינת כל הגדול מחברו גם יצרו גדול יותר. וזה לעומת זה עשה השם. השם במכת בכורות השרה שכינתו במצרים וכמו מגנט השכינה פעלה על כל נצוצי הקדושה שבמצרים שימשכו אל השם. אותה פעולה גרמה למותם של בכורי מצרים מחד ולהתקדשותם של בכורי ישראל מאידך. עוד עולה מדבריו שמעלת הבכורה לא בטלה מהבכורים אף פעם, ולעתיד לבוא יחזרו למקומם וישרתו בקודש יחד עם הלויים והכהנים. היסוד הוא שהקב״ה כשנותן מתנות נותנם לנצח. וכך גם מסביר אור החיים את דברי יעקב לראובן ״בכורי אתה״ שעוד יזכה בעתיד לאחר תחיית המתים לשרת בקודש בהיותו בכור. וכמוהו גם יעקב אבינו שקנה הבכורה מעשיו כדי שיזכה לעתיד לבוא לכהן במקדש.
ברם חטא העגל גילה שיש מרחק גדול בין האיש הישראלי לבין עבודת הקודש וצריכים מתווכים ביננו לבין השם. שבט לוי נבחר להיות שבט המתווכים, לעתיד לבוא כשעם ישראל יתעלה תשוב עבודת הקודש לבכורים, בחזרה לתכנית המקורית.
הבכורה מבטאת את הקדושה הטבועה בטבע, ונחשפת בעיקר בראשית הופעה של בריאה של חיים לעולם, בבכורים, בביכורים ועוד. אפשר להבין משהו מזה שבלידת בן ראשון אני מרגישים את פליאת החיים בצורה חזקה במיוחד, אנו חווים את השגחת השם בעולם. במובן רחב יותר התגלתה מעלת כלל ישראל שהינם ״בני בכורי״ של הקב״ה. אולם חטא העגל חשף את המרחק של הטבע מהקדושה והיסטוריה היתה צריכה עוד לעבור גלגולים רבים כדי לגאול את הקדושה שבטבע. שבט הלוי קיבל את מעלתו בעקבות בחירתו בדרך הטוב בזמן קלקול חטא העגל. הוא חשף את הקדושה הבחירית ובבחירתו הנחיל הקדושה גם לצאצאיו.
ואנו מייחלים ומצפים ליום שבו תתחבר הקדושה הסגולית עם הבחירית לחשיפת קדושת הבכורים. בבית המקדש השלישי יעבדו הבכורים יחדיו עם הלווים,לכל משפחה יהיה נציג בקודש הוא הבכור, ותתגלה לעין כל הקדושה המיוחדת של עם הבכורה. בב״א.
בברכה בעז מלט