בס"ד  מאמר לפרשת נשא שנת תשוע״ה ערב חג מתן תורתנו. 

בפרשת נשא העוסקת בהכנות למסע העם במדבר, בחלוקת התפקידים למשפחות הלויים, ועוברת ליום חנוכת המשכן אשר כאן נקרא "יום כלות", מתארת הפרשה את משיחת הכלים בידי משה וקרבנות הנשיאים שהקריבו בי״ב הימים הראשונים של עבודת המשכן. 

מכיוון שהקמת המשכן וחנוכתו כבר תוארו לנו בספר ויקרא בתיאור היום השמיני, עלינו לשאול למה חוזרת ומתארת לנו התורה יום זה שנית?

פשט הדברים שהתורה רצתה לתאר את קרבנות הנשיאים ולכן חזרה והזכירה את הקמת המשכן. ולמה תארה את קרבנות הנשיאים? בפשיטות כדי להסביר מהיכן יש לנו עגלות להובלת המשכן, עגלות שתרמו הנשיאים. 

אבל יש צד אחר להתבונן על הדברים: המשכן ביסודו נועד לשרת את מסע המחנות אחר הקב״ה. בספר ויקרא מתוארת חנוכת המשכן כמקום השראת שכינה ואצלנו נוסף פן נוסף:  מצד אחד זהו יום שבו משה רבינו סיים את תפקידו במשכן והעביר את הכהונה לאהרן ובניו. מצד שני משה רבינו מתואר כאן כמקים המשכן, מכוחו יוכל עם ישראל ללכת אחר השם בכל ימי המדבר, בכל נדודי הגלויות. זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך. לכן יום החניכה נקרא כאן יום כלות, ככלה הנכנסת לחופתה. עם ישראל כאן נקרא כלה ואף משה רבינו נקרא כלה. משה רבינו הדביק את כל ישראל באהבת הכלולות שלו לקב״ה. 

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם: 

משה רבינו מסר את נפשו על הקמת המשכן, והוא קידש אף את כליו. המטרה שלו להוריד את הקדושה אף לכלים. כלה, כלות, כלים, כולם מאותו שורש באים. הכלי יודע שאין לו מעצמו כלום( גם כלום מאותו שורש). משה רבינו ידע שאין לו מעצמו כלום. נפשו כלתה לחצרות השם. בגלל שידע שאין לכלי כלום מעצמו שכה להוריד את התורה ממרומים וזכה לקדש את הכלים, את כלי הקודש. 

אנו עומדים בפתחו של חג השבועות הבעל״ט, זמן מתן תורתנו. נאמר בתורה ״ממדבר מתנה״ המשפיל עצמו כמדבר, זוכה לתורה שנקראת מתנה. ונמשלה התורה למים, מה המים יורדים למקום הנמוך כך התורה יורדת למי שמשפיל עצמו. שנזכה בע״ה לקבל את התורה הקדושה ברוב שמחה. 

בברכה בעז מלט