בס"ד     לפרשת בלק התשע"ו

פעמים רבות שהורים ומחנכים מתלבטים בשאלה האם להתעלם מהקלקולים של הילדים ולהתמקד בצד החיובי, או ששומה עלינו דוקא להיטפל ולטפל בקלקולים ובבעיות. 

ישנם הורים שלא מוכנים לשמוע שום דבר שלילי על ילדיהם,״ הבן שלי צדיק, לא יכול להיות שהוא עשה מה שאתה אומר״. וישנם הורים שעל כל תלונה קלה ישר מוכיחים ומענישים את ילדיהם, בחושבם שבכך יחנכו אותם. מהי הדרך הנכונה?

בפרשת השבוע בלק מזמין את בלעם הרשע לקלל את ישראל. הסיפור כידוע שבלעם לא רק שלא קילל את ישראל עוד נמצא מברך. בין ברכותיו הוא אומר:

וַיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר: {יט} לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה: {כ} הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: {כא} לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ:

למה הוא מתכוון באומרו לא הביט און ביעקב? לדעת האבן עזרא ועוד פרשנים רבים, באותו הזמן לא היו לישראל חטאים שבאמצעותם יוכל בלעם לקללם ולכן גם בלעם נתן לבלק את העצה להחטיא את בני ישראל עם בנות מואב. אולם לדעת רש״י ורשב״ם, השם לא הביט הכוונה שהשם לא רוצה לראות בישראל און ועמל. 

וצריך להבין זאת הרי לכאורה כיצד יתכן לומר כן, והלא השם נפרע מישראל פעמים רבות והענישם קשות?. ואומר הנביא עמוס:

רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם. ( עמוס ג,ב)

מדברי עמוס הנביא אנו לומדים שהשם מקפיד ומדקדק אתנו יותר מאשר שאר האומות, אז כיצד אומר רש״י שאיננו מדקדק אתנו. וכיצד אומר הרשב״ם שהשם לא רוצה להביט בקלקולינו.

פשוט שגם אנו אפילו אם נעניש את ילדינו על מעשיהם השליליים, לא נרצה ולא נסכים שמישהו יקללם חלילה. אבל נראה שחכמינו רוצים לומר לנו יותר מכך. אכן השם יתברך בחר בנו מכל העמים, אהב אותנו ורצה בנו. 

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה: {כ} הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה:

ומאז אותה בחירה אלוהית בנו, השם לא פסק אף רגע מאהבתנו, בוודאי שהאוהבים לא רוצים לראות ולשמוע דבר גנאי על אהובם, ועוד שהשם רואה ללבב ויודע מצוין את טוב ליבנו. הוא יודע שכולך יפה רעיתי ומום אין בך. מסביר כאן אור החיים הקדוש שהחטאים בישראל הינם חיצוניים ולא פוגמים בעצמותנו, לכן לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ:

למדנו שהשם דוקא באהבתו אלינו ובראותו שבפנימיותנו- יפים אנחנו ומום אין בנו, בזה בלעם לא יכל לקללנו, ובזה גם השם מקפיד עלינו אם חוטאים אנחנו חלילה, כי החטאים ממש לא מתאימים לנו. 

למדנו מכאן הדרכה חינוכית חשובה מאוד. שומה עלינו להתמקד ולהביט בחלק הטוב של ילדינו/ תלמידנו שרק הוא עצמי להם, וגם אם קלקלו חלילה במעשיהם, אין המעשה מעיד על עצמם. האתגר שלנו לקלף את הקליפות ולהפריד בין הקלקולים לילדים. 

בברכה בעז מלט

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ">