בס״ד ערב יוה״כ תשרי התשע״ז

מובא בתלמוד במסכת ברכות לד:

וא''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך . ופליגא דר' אבהו דא''ר אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין , שנאמר {ישעיה נז-יט} ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״, לרחוק ברישא והדר לקרוב.

 ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק? שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא. ומאי קרוב? שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא. (ברכות לד)

הנה בפשיטות חכמי התלמוד נחלקו מי נמצא במקום טוב יותר הצדיקים הגמורים או בעלי התשובה. גם נחלקו מה ראו הנביאים, האם ראו בחזונם הנבואי רק את שכרם של בעלי התשובה, ואילו שכרם של הצדיקים הגמורים, לעין ערוך גדול יותר, או להיפך.

מה הסברה שבעלי התשובה נמצאים במקום יותר גבוה מהצדיקים שלא חטאו? הלא לכאורה כאן יש דף חלק ונקי וכאן יש דף מחוק?

אומר הרמב״ם בהלכות תשובה פרק ז:

ד וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם:( עד כאן לשון הרמב״ם)

יש מחכמי ישראל שציינו עוד יתרון לבעל התשובה שיוצא מזה, והוא שבעל בתשובה יכול לקרב את ישראל לאביהם שבשמים על פי רוב יותר מהצדיק שלא חטא( לו יצויר שיש כזה) כי הוא כבר טעם ממנעמי העולם הזה ועזבם לטובת עבודת השם, עדותו שהנאות העולם הזה לא ישוו לנועם ה׳ יותר קבילה, גם הוא מבין יותר לנפשם של החוטאים וקשיי התשובה שלהם. יקל לו להוכיח לחוטאים כי דרכם שגויה, כי כבר הלך בה, גם עיננו רואות שרצונו עז יותר לעזור לחבריו משכבר הימים לראות את האור ולצאת מהאפלה, מאשר הצדיק שלא חטא. 

הגאון מוילנא מבאר את המחלוקת כך:

לבעלי התשובה יש יתרון על הצדיקים הגמורים בקיום מצות התשובה( לפי הדעה שיש מצוה כזו), ומצד שני לצדיקים הגמורים יש יתרון בזה שמעולם לא חטאו. 

הרב קוק בספרו עין איה לברכות לד:

מבאר ששורש המחלוקת נעוץ בברור האם האדם כפי תכונתו שנברא ראוי שיחטא או לא? אם ראוי שיחטא, ממילא יש מקום למצות תשובה לשכון כבוד בתוך תרי״ג מצוות התורה, ופועל יוצא מזה שהנביאים שחזו את העתיד, את שכר האנשים בתכונתם העיקרית, ואלו הם החוטאים שחזרו בתשובה.  ואילו הצדיקים- אין לא ראתה את גודל שכרם. למעלה מכל חזונם של הנביאים. כיוון שזו דרגה על טבעית, לא ניתנה רשות לנביאים לחזותה. 

אולם אם האדם נברא בתכונה שלא יחטא, ואין החטא טבעי לאדם, אין מקום למצות תשובה בכלל המצוות, והנביאים ניבאו את חזונם לאדם הצדיק שלא חטא, או אז בעלי התשובה זוכים לשכר עצום שהנביאים כלל לא זכו לראות. כי בעלי התשובה הצליחו להתעלות ולתקן דבר שלא לפי סדרו של עולם בכוח בחירתם בחופשית. 

ונראה לי שכשאנו עוסקים בהשוואה שבין צדיק לבעל תשובה, אנו למעשה פוגשים שני סוגי אנשים. השמרן לעומת המהפכן, או האדם השכלי החושב לעמת האדם הפועל מהלב. ישנם אנשים שכשרונם מתבטא יותר ב"כיצד לא לטעות", לא ליפול. 

 לעומתם יש את אלה שכשרונם דוקא מתבטא ב"כיצד לתקן", הם נופלים וקמים. 

אפשר לראות בהיסטוריה כמה דוגמאות בולטות לכך:

 יוסף הצדיק לעומת יהודה אחיו בעל התשובה. יוסף גבר על יצרו ולא חטא ואילו יהודה נכשל ועשה תשובה. מעניין שלדורות דוקא נבחר יהודה בעל התשובה להיות אבי שושלת המלוכה. אנו אומרים בפיוט ״ גדור פרצי בבן פרצי״ מתפללים לה׳ שישלח לנו את בן פרצי- הכוונה למלך המשיח שהוא צאצא של פרץ בן יהודה. ומצפים שהוא יגדור את הפרצה, שהוא יביא את התיקון 

ועוד יש להתבונן בחילוק שבין דוד המלך לשאול המלך. שאול בעת מלכותו היה צדיק ללא רבב, אבל אחרי שחטא ועבר על מצות ה׳, לא השכיל לשוב בתשובה ואף ניסה להוריד מעצמו האשמה. מתוך כך גם הפסיד המלוכה. דוד לעומתו נפל וידע לקום ולתקן, היתה לו הענווה לומר חטאתי. 

אמנם יש מחלוקת מי גדול יותר צדיק או בעל התשובה, אבל מה שידוע שאת הגאולה יביא משיח בן דוד, שהוא צאצא של בעל התשובה. 

על פי זה נאמר שיש יתרון לבעל התשובה ביציבות העמידה שלו וביכולתו לקום מהקרשים, לעומת הצדיק הגמור, שאם יפול חלילה ספק אם ידע לקום. לכן נאמר על בעלי התשובה ״עומדים״.

שמעתי פעם פרוש ״הפוך״ מהרב אורי שרקי שליט״א, במקום שבעלי התשובה עומדים, הצדיקים הגמורים ממשיכים לעלות ולהתקדם ולא נעמדים. כוונתו לומר שמי שחושב תיקנתי דרכי, עכשיו אני יכול לנוח על זרי הדפנה, הרי שהתקדמותו נעצרת חלילה. האתגר שלנו תמיד להמשיך לטפס. אתגר התשובה לא מסתיים בתיקון תקלות וחטאים, ולא רק תשובת היחידים, אלא להשיב את העולם לבוראו, לתוכנית המקורית שלו. הגאולה והתשובה עניינם אחד- לחבר שמים וארץ. כל זמן שהעולם הזה עוד קיים יש מה לתקן. כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לתקן. 

בברכת חתימה טובה בעז מלט

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. "> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.