בס"ד

כדי שבני האדם יתאחדו, הם זקוקים לאתגר משותף. אתגר שהעולם יוכלו להזדהות איתו ולהירתם לקיימו. אתגר הנמצא מחוץ לקופסה. 

סיסמאות כמו ״איש באמונתו יחיה״. ערכי הליבראליים או ״צדק חברתי״, או ״ערכי הדמוקרטיה״ או אליל ההשכלה, מעורפלים ותמיד נתונים במחלוקת, ואין תמימות דעים עליהם, ומי האחראי לפרשם?

גם אין אלו באמת ערכים, בטח לא חיוביים. 

אם "איש באמונתו יחיה" בהכרח שאמונתו תתנגש יום אחד באמונת השני. "צדק חברתי" ודומיו הינן סיסמאות בלבד, כשנבוא לממש זאת לא נוכל להסכים על דבר ברור. הדמוקרטיה יכולה לכל היותר לזכות בתואר "הרע במיעוטו". וההשכלה כמובן שאינה ערובה ליושר או צדק. 

האתגר המשותף חייב להיות כזה המציג את בני האדם דוקא בחולשתם ובתלותם האחד בשני. המזכיר לכל בני האדם שהשורד איננו ה"חזק על אחרים", אלא ההרמוני עם שאר בני האדם ועם הסביבה, עם החי הצומח והשותק. 

אתגר כזה שיזכיר לכולנו שיש לנו אחראיות על העולם. שיזכיר לנו שישנם ערכים משותפים לכולם, ערכים מוחלטים אותם קבע היושב במרומים. 

אתגר שיזכיר לכולנו שאנו כאן בעולם מאוד ארעיים. ימי חיינו חולפים עוברים כהרף עין. וכל בתינו/ מבצרינו במשב רוח כליל יכולים להעלם. 

גבירותי ורבותי  את האתגר כבר הציב היושב במרומים ואותו הכריז לפני אלפי שנים- מצות הסוכה!

וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:(זכריה יד טז)

הסוכה הינה מצוה קלה שאין צורך לבזבז עליה כסף רב כדי לקיימה. היא מזכירה לנו את ארעיותנו כאן בעולם, ומזכירה לנו להתפלל ליושב במרומים שישלח לנו רחמים. ופרוס עלינו סוכת שלומך...