2

 

שאלה:

אני בחורה דתיה רווקה בת יותר מ 40, עד כה לא זכיתי למצוא את בחיר ליבי ולהקים בית בישראל, ויש לי רצון גדול ללדת ילדים ולהיות אמא, מה באפשרותי לעשות?

תשובה:

סדר העדיפות הינו:

1. ברור שהדרך הכי נכונה הינה להתחתן כדת משה וישראל, ואפילו אם יש חשש/בעיה מהתחייבות ארוכת טווח- אפשר גם להתחתן לתקופה מוסכמת מראש כדי להספיק ללדת ילדים ואז להתגרש, היו מגדולי ישראל שעשו כן. ואפשר שבתום התקופה הזו תראו שטוב לכם להמשיך בזוגיות הזו ולא תצטרכו להתגרש. 

2. במקרים שאין דרך ללכת בדרך הראשונה , השנים עושות את שלהן ורוצים להספיק לקיים את המצווה הראשונה של התורה, יש מקום לשקול את הדרך של הורות משותפת, קרי למצוא גבר שמוכן לעזור לך להביא ילדים לעולם מתוך הסכם מוקדם ביניכם בנושאים העומדים על הפרק כגון הסדרי ראיה, מזונות, דרך החינוך שלו וכדו׳. 

דרך זו לא מוסכמת על כל הפוסקים, אבל הרבה מגדולי ישראל התירו אותה, ובידי שמים לדעת כולם אין עונש עליה, כמובן כאשר שומרים על הלכות טהרה כפי שקובעת ההלכה, שאם לא כן אסורים גם לגעת האחד בשני. 

3. העזרות בבנק הזרע- זוהי חלופה פחות טובה מכמה סיבות: הילדים שנולדים מהפריות אלה גדלים בלי תודעת אבא ויש בזה הפסד גדול להתפתחותם. כיון שלא ידוע מי האב, אסור שההפריה תגיע מתורם יהודי מחשש לממזרות או לנישואים בעתיד עם קרובים האסורים. כעקרון מקפידים כיום שהתרומה תבוא מתורמים שאינם יהודים אבל זה לא דבר בטוח. יש אומרים שהילדים האלה פסולים לכהונה בהיותם זרע הגוי. כידוע ישנה השפעה גנטית ומנטלית של התורם לאישיות הילוד, ומי יודע מיהו ומה אישיותו? אולם החלופה הזו לעיתים הינה הפתרון היחידי לזוגות נשואים בלי ילדים, ואז שני הפתרונות הראשונים לא שייכים, ואילו פתרון זה פחות גרוע לזוגות נשואין כי הילדים כן יגדלו עם אבא בבית גם אם איננו האבא הביולוגי שלהם. 

לסיכום: אם דרך המלך של חתונה איננה ישימה, יש מקום לשקול את המסלול הנקרא בימינו הורות משותפת, הוא עדיף על בנק הזרע.

בברכה בעז מלט