בס״ד     עש״ק פרשת משפטים

פרשת משפטים כשמה גדושה במשפטים. הרבה דינים הנוגעים לבתי הדין, ולעניינים שבין אדם לחברו. דיני השומרים, המזיקים והגנבים, ודינים שבין איש לאשתו ועוד רבים. בהמשכה של הפרשה עוברת למשפטים התלויים בארץ: להפקרת היבול בשנת השמיטה, לרגלים, ולביכורים, ואז מגיעה פרשיה הנראית תמוהה:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: {כא} הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ: {כב} כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ: {כג} כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו: {כד} לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם: {כה} וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ: (ס) {כו}  לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא:

בפרשיה זו השם מבשר לנו שישלח לנו מלאך לשומרנו בדרך ולהביאנו אל הארץ שהבטיח לנו. מזהיר אותנו להישמר מפניו ולשמוע בקולו. 

יש להתבונן מה מטרת שליחת מלאך זה? למה מזהירנו לשמוע בקולו? למה ענין זה נמצא בפרשת משפטים?

הפרשיה מסתימת בברכה מדהימה ״ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ ״, מכאן אנו לומדים שתכלית שליחות זו להביאנו לחזון אחרית הימים, להתעלות הטבע למציאות שאין חולי, אין עקרות, אין שכול, כולם זוכים להשלים את ימיהם עלי חלד.

לדעת האבן עזרא מדבר כאן על המלאך השלוח תדיר לשמור על ישראל, והוא המלאך מיכאל. לכל אומה יש את הכוח הרוחני שלה, השר שלה בשמים, אצל עם ישראל זהו מיכאל. גם הרמב״ם נראה שסובר כן, שמסביר שכל מקום שמופיע ענין מלאך הכוונה שהשם מוסר ההנהגה למערכות הטבע ומסתיר את השגחתו. לכן הנאמר ש" לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם ", כוונתו שאין בכוחו של שר לסלוח ולשאת פנים, זאת רק המלך עושה. כשם שאין בכוחו של קופאי במרכול לעשות הנחות, ללא הוראת הבעלים. 

אומרים חז״ל שבזכות עשרת הדברות שמתחילין באנכי, אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך. לדבריהם שליחת המלאך הינה זכות שזכינו בה.

עולה כאן השאלה, אם זו זכות ששולח לנו מלאך לשמרנו, למה מזהירנו ״אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם״?

גם לדעת רש״י ממדרש תנחומא המלאך המדובר כאן הינו המלאך שהשם רצה לשלוח בעקבות חטא העגל להנהיג את ישראל,״ הנה מלאכי ילך לפניך...״(לב,לד) כנגדו התפלל משה רבנו״ אם אין פניך הולכים אל תעלנו מז״(לג, ט״ו), אזי משה רבינו מבין שהכוונה להוריד את רמת הסגל הדיפלומטי של הקב״ה, ומתעקש שתישאר הנהגה ישירה של השם, אזי לפחות משה רבינו לא ״מתלהב״ מעניין המלאך, אז מה הבשורה כאן?

נראה לומר שאכן למשה עדיפה הנהגה ישירה של השם, וכך במשך חייו אכן כך היתה ההנהגה, אולם באור היום הכוכבים לא יכולים להאיר, השם באהבתו לישראל, וברצונו לאפשר גם לנו להאיר, העביר את ההנהגה לאחר מות משה למלאך. זהו המלאך המוזכר אצל יהושע בן נון המגיע אליו לאחר כניסתו לארץ. 

כולם מבינים שבהר סיני היה אור גדול מאוד, אבל השם אמר לנו ״רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי...״ מטרת התורה להתקיים על ידי ישראל בארץ ישראל. ״לעשות צדקה ומשפט״(בראשית יח, יט). אכן הנהגת השם אותנו בארץ יותר נסתרת מאשר בימי המדבר, אך זה לטובתנו!

אור החיים הקדוש אומר ״ מלאך זה ידוע הוא כי הוא בחינת המשפט״ 

ואני הקטן אינני בטוח שמבין את כוונתו, אבל אם זהו מלאך המשפט אזי מובן למה מוזכרת שליחותו בפרשת משפטים. אכן מערכת המשפט אסור לה לישא פנים לפשעים, והאלוהים ניצב בעדת אל לכוון ולהשגיח על עבודת הדיינים. אכן תיקון מערכת המשפט, עשיית משפט צדק בארץ , בכוחה לתקן את סדרי החברה ולהביאנו לגאולה השלמה. 

בעלי התוספות רואים בשליחת מלאך זה רמז לביאת אליהו הנביא שיבוא במהרה בימינו עם משיח צדקנו. עליו אומר הנביא בדומה לפרשתנו ״  הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְ-ה-וָ-ה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא....״(מלאכי ג)

ונראים דבריהם שזהו המלאך המדובר כאן, ובביאתו נזכה גם לתיקון והשלמת החיים הטבעיים כאן בארץ.

בברכה בעז מלט