בס"ד עש"ק פרשת כי תשא התשע"ז
כיצד אפשר להיפגש עם השם?
מהם הסכנות העולות מהפגישה?
מהי פגישת ״פנים אל פנים״?
מה עניין ״לא יראני האדם וחי״?
פרשת כי-תשא פותחת בהדרכת השם כיצד לפקוד את בני ישראל מבלי להינזק. כדי ש ״לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם״ הספירה נקראת כאן נשיאה, מלשון התרוממות והתקרבות להשם. כדי להתקרב אל השם צריך לתת כופר, לתת מחצית השקל. יש בנתינה זו גם פעולת הקדשה וגם הכרה שאנו בסך הכל רק חצי ולא שלם.
סיפור חטא העגל המובא בהמשך הפרשה מבטא בשורשו את הרצון להיות קשורים אל השם. אבל לא בכלים המתאימים, לא כפי הדרכת השם. כמובן שהשבר שבא בעקבות החטא היה גדול מאוד תרתי משמע.
ברקע של כל הסיפור נשארת השאלה כיצד כן אפשר להיפגש עם השם. בהמשך התורה אנו רואים שבעליית ישראל לרגל, אנו באים לראות את פני השם. והתורה מזהירה אותנו ש״ לא יראו פני ריקם״.
קרי המשכן ובהמשך המקדש באים לתת מענה לעם ישראל כיצד יוכלו לראות פני השם.
בחזרה לפרשתנו, לאחר החטא אומר השם למשה שהוא מתכונן להעביר את הנהגת האומה למלאך, וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: {ג} אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:
בשפה מדוברת נאמר שהשם מכריז שהוא מוריד את דרג הנציגות, כי הנהגה ישירה תהיה לכם מסוכנת מידי.
גם משה רבינו עוסק בשאלה כיצד נפגשים עם השם. בפרשה מתואר מחד כיצד השם מדבר עם משה פנים בפנים, וְדִבֶּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ . אבל משה לא מסתפק רק בזה. הוא מבקש מהשם: וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ:. גם מבקש וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה: {טז} וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
משה מתעקש שהשם ינהיג אותנו בהנהגה ישירה, ולא באמצעות מלאך.
השם נענה לבקשת משה וממשיך כל ימי משה להנהיג את ישראל בהנהגה ישירה.
בקשת משה הראני נא את כבודך ממולאת על ידי השם חלקית:
וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:
קרי לא יכול בן אנוש אפילו יהיה משה רבינו לראות את פני השם ולהישאר בחיים, או לראות אור זה בעודו בחיים עלי אדמות. כל התורה כולה ובכללה תורת הקבלה לא נותנת לנו תפיסה בעצמות השם יתברך, האין סוף ברוך הוא למעלה מכל תפיסה. השם אומר למשה:
וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: {כג} וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: (פ)
וראית את אחורי, מובנו בפשיטות שמשה רבינו וקל וחומר אנו, יכולים לראות את פעולות השם בעולם, את הרשמים שהוא משאיר במציאות, אפילו יכולים לראות בתוך פעולותיו את מידותיו יתברך. אבל גם מידותיו הן בסך הכל לבושיו, בהם הוא מתלבש בעולם שלנו!
אבל נשארה לנו השאלה מה זה שכתוב קודם: וְדִבֶּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ .
אנו חייבים לומר שמשה אמנם דיבר ישירות עם השם, אבל לא ראה את פני השם. את אר הפנים שרק לאחר המיתה אפשר לראותו.
מה פרוש פנים אל פנים דיבר?
עונה אור החיים הקדוש:
ודבר ה' וגו' פנים אל פנים. הכוונה בזה הוא כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה לאותו שיעור תהיה ההשגה מפנים העליונים כי כפי אשר יכין אדם עצמו להשפעת הקדושה ישיג, ואומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, יתבאר לדרכנו על דרך אומרו (משלי כ"ז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם פירוש כי הלבבות ישכילו בנעלם אם לאהוב אם לשנוא כי כפי אשר יכין האדם לבו לאהוב חבירו כמו כן יתבונן לב חברו לאהוב אותו, והוא אומרו כאשר ידבר איש אל רעהו שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא רעהו כמו כן דבר ה' פנים אל פנים, ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו אם לבבו יתאוה ויחשוק בה' ובעבודתו הנה זה סימן כי ה' אהבו: (אור החיים)
אומר כאן אור החיים שני יסודות חשובים מאוד:
1. כמה שאנו נכין את כלי הקיבול שלנו לקבל שפע מאת השם כך נוכל לקבל יותר שפע.
2. אם אנו רוצים לדעת כמה אנו אהובים בשמים, נוכל לדעת כפי אהבתנו אנו וחשקנו לעבוד את השם.
בברכה בעז מלט