אייך יכולים הדברים ללכת ביחד, גם גאולה עם ענני שמיא, וגם גאולה שאנו בה שותפים פעילים?
חכמי הח״ן ראו בפתיחת פרשתנו את הרמזים לגאולה השלמה, וכך כותב אור החיים הקדוש:
והודיע הכתוב כי אם כנסת ישראל תזריע ודאי שתוליד הדרגות עליונות, והוא מאמרם רז''ל (סנהדרין צח שמו''ר פט''ו כאן) עוצם הפלגת הפלאות אשר יפליא ה' בביאת הגואל אם ישראל יזכו על ידי מעשיהם הכשרים, ויכוין להבדיל בין הגאולה המחוכה לגאולה שעברה של מצרים שהיו ישראל ערום ועריה, גם אמר הכתוב (דברים ד לד) גוי מקרב גוי ואותה גאולה תכליתה לא עמד כי נחרב הבית וגלו והיה מה שהיה ואין טובה זו בבחי' זכר, אבל הגאולה העתידה לצד שעל כל פנים תהיה באמצעות זכות ישראל, לו יהיה שלא יהיו ראויים אף על פי כן באמצעות אורך הגלות ועסק התורה דכתיב (דברים לא) לא תשכח מפי זרעו על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת זכר, ועמדה לנצח.(עד כאן אור החיים)
אם כן נאמר בשפה פשוטה, הקב״ה בא עם המון סבלנות לגאולה שלנו, הוא לא ממהר לעזור לנו לקום מהקרשים, דוקא באהבתו הגדולה אותנו. הוא מסתיר את עצמו כביכול ונותן בכך לנו מקום לפעול ולעשות ולתקן.
מובא בישעיה הנביא:
ז מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱ-לֹהָיִךְ. ח קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְ-ה-וָ-ה צִיּוֹן. ט פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם: כִּי-נִחַם יְ-ה-וָ-ה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם. י חָשַׂף יְ-ה-וָ-ה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱ-לֹהֵינוּ. {ס} יא סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם, טָמֵא אַל-תִּגָּעוּ; צְאוּ מִתּוֹכָהּ--הִבָּרוּ, נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְ-ה-וָ-ה. יב כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן: כִּי-הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְ-ה-וָ-ה, וּמְאַסִּפְכֶם אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (ישעיה נב)
בפסח ציינו את יציאת מצרים שהייתה בחיפזון, לעומתה אומר הנביא ישעיה תהיה הגאולה העתידה לא בחיפזון.
אבל ישעיה הנביא עצמו בנבואה אחרת מציין את הגאולה שונה:
כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו (מַטָּעַי) מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר. כב הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְ-ה-וָ-ה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. ( ישעיה ס)
ואת דבריו אלה ״בעיתה אחישנה״ דרשו חז״ל בסנהדרין צח: זכו אחישנה, לא זכו בעיתה. דהיינו שהגאולה המבוקשת הינה גאולת אחישנה, וקודם למדנו שגאולה שאיננה בחיפזון היא הרצויה?
כנראה שיש לחלק בין חיפזון לאחישנה, החיפזון מורה שאיננו מוכנים עדין לגאולה, וכך היה ביציאת מצרים, ולעומת זאת אחישנה מורה שהקב״ה מצידו יזרז את התהליכים מתי שאנו רק נהיה מוכנים. לכן אמרו זכו- אחישנה. השם מחכה לנו שניתן לו את האות שאנו מוכנים ורוצים או אז הגאולה תתקדם במהרה. בכל מקרה היא תהיה בזכותנו, לא בחיפזון אבל במהירות בע"ה.
עורי עורי עדת ישראל אחיש אשלח ינון וגואל. ( פיוט מה נאוו של רבי שמעון בר ניסים)
בברכה בעז מלט