בס"ד אייר התשע"ז

בפרשת אמור לאחר פרשת המועדים מופיע ציווי של ה׳ למשה לצוות את בני ישראל להביא שמן זית למאור לבית המקדש, ולאחר ציווי זה נוסף גם ציווי על הבאת והכנת לחם הפנים, שניהם תמידים כסדרם, משימה לדורות. 

השאלה שהתחבטו בה כל הפרשנים, מה עושה ציווי זה בפרשתנו, במה הוא קשור לפרשת המועדות ושאר נושאי פרשת אמור?

לאבן עזרא פרשיה זו הינה נספח לפרשת המועדות שבה אוזכרו הקרבנות עם המנחות והמוספים והאשה, לכן מציין הכתוב בנוסף את האש הקבועה במשכן עם לחם הפנים הקבוע. 

לדעת הרמב״ן בזמן חנוכת המשכן הנשיאים הביאו כמות גדולה של שמן זית והיא בינתיים נגמרה ולכן בא עכשיו הציווי לבני ישראל שידאגו להספקה סדירה של שמן וקמח למשכן/ מקדש. 

אור החיים הקדוש מצא מכנה משותף לכל הדברים שהוזכרו בפרשתנו והוא ה7. לכן נוסף עניין השמן למנורת שבעה הקנים והלחם שהיה נעשה כל פעם מחדש  פעם בשבוע. 

עוד מביא אור החיים הקדוש הסבר לסמיכות המנורה ושמנה למצות סוכה שקדמה לה

ללמד שכיוון שהשם הושיב את ישראל בענני הכבוד, הלכתם במדבר היתה לאורו יתברך ולא לאור השמש, ולכן הוזכרה המנורה כאן שתהיה עדות לבאי עולם על אור ה׳ המאיר לנו. 

אבל לענ״ד עדיין יש להוסיף ביאור פרשיה זו מה כאן עושה?

כבר דיברנו במקום אחר שספר ויקרא הוא בבחינת מעלין בקודש: מתקדם מדיני הטומאה והטהרה של בעלי החיים, לדיני הטהרה של האדם ומהם לדיני הקדושה של עם ישראל ובפרשת אמור עוסקת הפרשה בקדושה שעם ישראל יוצר/ מהוה מכוח קדושתו שזכה לה במתנת שמים:

קדושת הכהנים והקרבנות שאנו מקריבים לה׳. וקדושת המועדות שישראל מקדשים, ומתוך כך אנו גם מגיעים לתרומת השמן והקמח דבר יום ביומו שישראל מרימים לרשות גבוה. אז ההקשר לפרשה ברור, השמן למאור והסלת ללחם הפנים מורמים מעם להיות קודש. 

ולמה רק בשלהי הפרשה לאחר כל המועדות ה׳ מצווה על כך?

אנו אמנם מרגישים במועדות התעלות מיוחדת במינה, קל להתרגש ולהתרומם באירוע של פעם בשנה, אבל ה׳ מצוה עלינו לפעול קדושה דבר יום ביומו, ויש בקדושה זו מעלה העולה אף על מעלת קדושת המועדים. לכן גם פותחת הפרשה הזו של תרומת השמן בלשון צו, לשון המורה על זירוז. זירוז נצרך היכן שיש הקרבה קבועה בחיים. 

לא בכדי אנו מוצאים לכל אורך הפרשה את עניין העלאה כחוט חורז המצטרף לקדושה:

אמר אל הכהנים- אמר פרושו בעברית לרומם, כמו ״ה׳ האמירך היום״

את העומר בפסח אנו מצווים להניף, גם שתי הלחם בשבועות הינם לחם תנופה. ובפרשית השמן למאור- להעלות נר תמיד. וגם את הסולת - ושמת אותם ...על השלחן הטהור לפני ה׳. 

בברכה בעז מלט