בס"ד ערב יוה"כ תשרי התשע"ח

כותב הרמב״ם בהלכות תשובה

ג בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאֵין לָנוּ מִזְבַּח כַּפָּרָה אֵין שָׁם אֶלָּא תְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ רָשָׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם דָּבָר מֵרִשְׁעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג-יב) 'רִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ'. וְעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז-ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם':

לכאורה היום מצבנו יותר טוב מזמן ביהמ״ק, בלי עבודה בלי שעיר לעזאזל, עיצומו של יום מכפר, וכי יתכן שהיום כפרתנו יותר קלה מזמן ביהמ״ק?

בגמרא מובאת דעת רבי שעיצומו של יום מכפר אף לאינם שבים בתשובה, אבל הרמב״ם פוסק כאן כשיטת חכמים שמכפר רק לשבים. נמצא שיש חילוק בין זמן ביהמ״ק לזמננו, בזמן ביהמ״ק עבודת כהן גדול ביוה״כ היתה מכפרת על עברות קלות אפילו שהאדם לא עשה תשובה. והיום הוא מכפר רק לשבים בתשובה. 

כמובן רבי הקדוש לא קטלא קניא ואפילו שהלכה לא נפסקה כמוהו אבל בעומק כולם מסכימים שיש כוח עצמי ליום הקדוש לכפר, שהרי בזמן ביהמ״ק אכן היה כוח זה מכפר, ואף כיום שהדבר תלוי בתשובתנו אבל כולם מסכימים שבכל אופן כשעושים תשובה, היום פועל את פעולתו ומכפר לנו. 

נמצא שיש כאן שני קטבים משמעותיים מאוד שעליהם הכל נסוב:

מחד אין קיצורי דרך ופטורים, אין ויתורים ופרוטקציות, מי שרוצה סליחה מחילה וכפרה שיעשה תשובה, שישנה את אורחות חייו, שיעזוב את דרכו הקלוקלת ויפתח דף 

חדש. 

והקוטב השני הוא היום הקדוש שנתן לנו השם יתברך. עלינו לנצל את הכוח הטמון בזמן זה. כמו שדרשו חכמינו את הפסוק ימים יצרו ולא אחד בהם, זהו יוה״כ.

כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. 

בברכה בעז מלט